"15 שנה זה הרבה יותר זמן"

15 שנה אחרי הגירוש: מצב העקורים מגוש קטיף

15 שנים לגירוש מגוש קטיף, ממסמך שהגיע לידי סרוגים על מצב העקורים עולה: 50 משפחות באתרים זמניים, 26 מהן ללא פיתרון כלל. בנוסף, ישיבות נצרים ותורת החיים רחוקות מאיכלוס קבע

15 שנה אחרי הגירוש: מצב העקורים מגוש קטיף
צילום: אתר הקרווילות בניצן, ארכיון (צילום: מתוך וויקיפדיה, A&D - האתר הרשמי)

15 שנה אחרי הגירוש מגוש קטיף, הגיע לידי סרוגים מסמך שהוציאו לאחרונה וועד מתיישבי גוש קטיף עם מצב העקורים, בו צויין כי עשרות משפחות עדיין נמצאות באתרים זמניים, מועד רחוק לאיכלוס ישיבת נצרים וללא צפי כלל למיקום קבע למוסדות ישיבת 'תורת החיים'.

אביטן סינק גוש קטיף
אביטן סינק גוש קטיף| צילום: שר הדתות יעקב אביטן באולפן סרוגים, ארכיון (צילום ועריכה: זאב רוזנברג)

מהמסמך עולה כי סך הכל 50 משפחות עדיין מתגוררות באתרים זמניים, 32 מתוכן נמצאות ביישוב ניצן, בהן 9 מחכות לדירה משפחתית, עוד 2 להעתקת קרווילה, 10 נמצאות במסלול בניה עצמאי ואילו 11 תקועות ללא פתרון. מלכתחילה במקום הוצבו כ-500 יחידות דיור זמניות ("קרווילות"), שאמורות היו לשמש את המפונים במשך 4 שנים, עד לסיום בניית בתי הקבע שלהם.

באתר הזמני בניצן יש כ- 140משפחות שאינן זכאיות למגרש ונמצאות תחת הגדרה של "פולשים למבני מדינה או בלתי חוקיים", ביניהם כמה עשרות של משפחות שעברו לבתי הקבע אך במקום להחזיר את המבנים הארעיים למדינה אלו הועברו לילדיהם שהתחתנו וגרים במקומם באותה קרווילה. נגד רובם מתנהל הליך משפטי במנהלת פינוי אתרים במשרד האוצר.

בנוסף, ביישוב יד בנימין מתגוררת משפחה אחת באתר הזמני וביישוב יד חנה הסמוך לנתניה עוד 2 משפחות. בתוך כך, אף אחת מ- 15 המשפחות המפונות שהחליטו להתגורר ב'נווה ים' לא התחילה בבנייה של בית קבע. בוועד המתיישבים הבהירו כי המשפחות שרצו לגור קרוב לישוב הקבע רכשו על חשבונם מבנים זמניים ללא סיוע מהמדינה לפני מספר שנים, הן גרות במבנים זמניים ומחכות לבניית בתי הקבע שלהן. נציין שהסכם העתקה בין המשפחות למדינה נחתם בשנת 2010 וחודש פעם נוספת ב-2016.

(אביר סולטן)

צריך לציין, כי במהלך כל השנים התנהל וויכוח בין המתיישבים למדינה על תנאי הזכאות של המשפחות. בין הקטגוריות השנויות במחלוקות: בנים ממשיכים, תרגילי עוקץ שונים, ירידה מנכסים ותאריך כניסה ויציאה מגוש קטיף. בעקבות כך חלק מן התביעות מתנהלות בוועדות, ועדת זכאות – ואלו שנדרשו לוועדה מיוחדת נמצאים 3 משפחות.

בסעיף השלישי מעודכנים מבני הציבור של ישיבת נצרים וקהילת נצר מטעי שעברו מנצרים לאריאל יהיו מוכנים באפריל 2021, את מכון התורה והארץ יוכל להעתיק רק ביוני 2022, זאת בנוסף למוסדות ישיבת 'תורת החיים' להם אין צפי איכלוס כלל.

אריה יואלי, ניסים פרץ

אליעזר אוירבך מנהל ועדת מתיישבי גוש קטיף, מסר בתגובה לסרוגים: "15 שנה אחרי הגירוש זה הרבה יותר מדי זמן, 6 שנים אחרי הפינוי קבעה וועדת החקירה שהמדינה נכשלה בטיפול במגורשים. אפשר לתת מליון הסברים, אבל עד שהמתיישב האחרון לא יגיע למקום הקבע שלו, לא נשקוט".

תגובות

17
7
דעה אחרת
02.08.20

מי שלא דאג לעצמו במשך 15 שנים הוא פרזיט.

1
יוסף
02.08.20

תתבייש. המדינה בקושי שילמה ורק הפריעה לאנשים

6
יאיר
02.08.20

היו בגוש קטיף 10 בתי ספר. 168 ילדים לבית ספר בממוצע. בכל משפחה הושקעו באופן ישיר 3 מיליון שקלים.

1
דני
04.08.20

שטויוץ

5
יוסף
02.08.20

עצוב לי שככה חברי ועד גוש קטיף מגדירים את מי שהיו שכיניהם וחבריהם. המדינה פשוט מתעללת באנשים באתר ולהגיד פולשים וכו זה שטויות במיץ. גם המגיבים פה מזעזעים, מקווה שהם לא מהמגזר

1
דדניאל
04.08.20

כמה שטויות אתה אומר נראלך שכל משפחה קיבלה 3 מליון? אתה לא שפוי

2
יאיר
02.08.20

העובדות באמת קשות לעיכול בגוש קטיף (שבעת אלפים איש, כולל ילדים) היו עשרה בתי ספר. צפיפות ממוצעת: 168 ילדים בכל בית ספר. לא מאמינים? חפשו בגוגל: ''פחות צפוף ללמוד בגוש קטיף''. בנוסף, 1500 מתוך 2300 המבוגרים עבדו במועצה האזורית. שוב לא מאמינים? חפשו בגוגל: ''מה לעשות שהם התרגלו למשרות במועצה''. כמה כסף קיבלו המפונים? בממוצע הושקעו שלושה מיליון שקלים בכל משפחה. נשמע מופרך... חפשו בגוגל "שלוש שנים להתנתקות נתונים עדכניים" או "דוח תשלומי פיצויים - מעודכן" לקינוח: כמה מקו החוף של רצועת עזה גזל חצי אחוז מהאוכלוסיה? שליש! (בידקו בויקיפדיה אם אתם לא מאמינים).