הרב יוסף קלנר, מרבני המכינה הקדם צבאית בעלי, נשאל על ידי תלמיד במהלך השיעור "מה היה רקוב בגוש קטיף", ומדוע אנשי הגוש לא הצליחו לרתום את עם ישראל למאבקם נגד הגירוש.

הרב קלנר השיב לתלמיד: "ראשית, בגוש קטיף היו האנשים הכי טובים בעולם, אנשים צדיקים שהלוואי שאזכה להיות תחת כפות רגליהם בעולם הבא. מוסרי נפש על התורה, על קדושה, על טהרה, על ארץ ישראל, על עם ישראל, על הכל".

לאחר מכן אמר הרב קלנר: "מכל מקום, לא הייתה תודעה ולא הייתה כוונה לרומם את העם. לא הייתה פנייה אל העם. זאת הייתה נחשוניות שרצה קדימה ומסרה את נפשה וישבה שם בניסי ניסים. הרי אין לך כמעט ילד שגדל בגוש קטיף שאין לו רסיסים מעל המיטה, ומפליא באופן יחסי כמה מעט נפגעו לעומת כמות האש שהם ספגו. הם היו למדינת ישראל שכפ"ץ בגופם. הם נשיהם וטפם מסרו נפשם למען העם הזה, אבל הם לא עסקו ברוח העם הזה, ולא עסקו בחינוך העם הזה".

הרב קלנר התייחס לפעילות שהגיעה לפני הגירוש ואמר: "כשהתחילו לעסוק זה כבר היה מאוחר מדי. כשהאש ליחכה כבר את הבתים רק אז הםהתחילו לצאת להסברות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי".

בסוף התשובה לתלמיד אמר הרב קלנר: "אנחנו צריכים לדעת שעם כל זה, הלוואי שנזכה להיות אוחזים בשולי בגדיהם של הצדיקים והקדושים האלה, במפעל שלהם ובמוכנות הנפשית שלהם. בפעם הבאה – כשאנחנו הולכים לעשות את המפעל שלנו – אנחנו צריכים לדאוג שהעם יהיה איתנו ולעסוק גם בחינוך".