אחרי כל עלייה משמעותית בהתפשטות נגיף קורונה, נושא סגירת בתי הכנסת עלה לסדר היום גם אם אינם היו מוקדי הדבקה. רבים מחו על היד הקלה על ההדק בסגירת בתי התפילה למרות שמוקדי הדבקה משמעותיים הרבה יותר נותרו פתוחים.

אז עד כמה בתי הכנסת באמת היוו מוקד הדבקה?

על פי הדיווח של כתבת 'ישראל היום', מיטל יסעור בית-אור, לאחר פרסום "מפת ההידבקויות" הכללית, מנתונים של מרכז המחקר והידע של הכנסת, עולה כי בתי הכנסת אינם מוקד הדבקה משמעותי וזאת ביחס לאולמות אירועים, מרפאות, אוניברסיטה וישיבות. מוקד ההדבקה המשמעותי ביותר הוא בבית. שם נדבקו כשליש מהנדבקים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט שעוד מסע"ת השבוע (צילום: לשכת נפתלי בנט)

ראוי לציין שנתוני המחקר נוגעים רק לכשליש מכלל הנדבקים בקורונה. במשרד הבריאות ציינו שבנתונים שלהם מופיע מקום החשיפה רק עבור 8,981 נדבקים בקורונה מתוך כ־30,200 נדבקים

על פי הנתונים, כשני שלישים מהנדבקים (65.8%) נחשפו לנגיף בבית; כעשירית (10.3%) נחשפו בבתי ספר, ישיבות ואוניברסיטאות; 5.8% נחשפו לנגיף במוסד רפואי, 3.9% נחשפו במסגרת אירוע או כנס.

עוד עולה כי למרות שניסו "לשווק" את בתי הכנסת כמוקדי הדבקה משמעותיים, רק 2.2% מהדבקים נחשפו בעת בביקור בבית כנסת (198 נדבקים). כ־2% נחשפו במסגרת שהות במרכזים מסחריים או בחנויות. רק 1.8% נחשפו במקומות הבילוי. בנוסף, לגבי 8.2% צוין כי לא נחשפו ב"אף אחד מהנ"ל".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "ניתוח הנתונים מציע כמה תובנות חשובות: בכמחצית מהמקרים לא ניתן לומר היכן היתה ההדבקה. הדבר נובע הן מהדינמיקה של ההדבקה בעת הזאת, כאשר ההדבקה בקהילה היא נרחבת ולא תמיד ניתן לדעת היכן קרתה, כמו גם העובדה שלא פעם ישנה התמודדות לא פשוטה בחקירה עם היענות למתן פרטים בייחוד מול ציבור אשר חש חוסר אמון במערכת".