נציב התלונות על הפרקליטות, דוד רוזן, פרסם היום (רביעי) את עמדתו בנוגע למעורבות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפרשת הרפז – וקבע כי היה צריך לסגור את התיק נגדו מחוסר אשמה ושעילת הסגירה תופיע גם במשטרה.

בתחילת מכתבו, מציין רוזן מדוע הוא יכול לטפל בעניין למרות היכרותו המעמיקה עם מנדלבליט, ולמרות שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים. זאת, כיוון ש"נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות היא הגוף היחיד המוסמך להדרש לתלונה בעניין התנהלות היועץ המשפטי לממשלה, ולפיכך, על יסוד דוקטרינת "כורח השעה", הנני סבור כי אין בהיכרותי הטובה עם הנילון כדי לשמש אבן נגף מפני בירור התלונה".

בנוגע להקלטות פרשת הרפז, עו"ד למברגר מסר לנציב רוזן: "כל ההקלטות הנוגעות לאירועים, ובכלל זה הקלטת האזנת הסתר, היו מוכרות לגורמי אכיפת החוק שעסקו בעניין אותה עת, במסגרת ההחלטה לחקור את מנדלבליט באזהרה. מנדלבליט נחקר על תוכנן של אותן הקלטות, לרבות על תוכנה של הקלטת האזנת הסתר, והשיב לכל השאלות שנשאל עליהן".

"יחד עם זאת, תוך כדי חקירתו אודות הקלטת האזנת הסתר, ולאחר שכבר נשאל עליה שאלות, התברר לראשונה, כי ההקלטה נמשכה על אף שהרמטכ"ל דאז הורה למזכירתו להפסיק את ההקלטה האוטומטית, הוראה שהפכה את השיחה להאזנת סתר".

"משכך, הורתה עו"ד גולדנברג, כי מאותו רגע ואילך, אין להמשיך לעשות שימוש בהקלטה זו, וכי יש לשים את הקלטת האזנת הסתר והתמליל במעטפה סגורה, בהתאם לחוק האזנת סתר".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

היועמ"ש מנדלבליט "ניצן השאיר מורשת מפוארת" (צילום: סרוגים)

למברגר הוסיף כי: "הקלטת האזנת הסתר הוכנסה לכספת המשטרה, מהטעם שהייתה מניעה משפטית להמשיך לעשות בה שימוש, ולא מכל סיבה אחרת. כל טענה אחרת, המייחסת שיקולים זרים ופסולים ל"גניזת" ההקלטה, או לשימוש כזה או אחר שנעשה בה, היא טענה שקרית שאין לה כל בסיס".

הנציב רוזן קבע: "הקלטת האזנת הסתר הוכנסה לכספת המשטרה, מהטעם שהייתה מניעה משפטית להמשיך לעשות בה שימוש, ולא מכל סיבה אחרת. כל טענה אחרת, המייחסת שיקולים זרים ופסולים ל"גניזת" ההקלטה, או לשימוש כזה או אחר שנעשה בה, היא טענה שקרית שאין לה כל בסיס".

"זאת, למעט הקלטה אחת, הקלטת האזנת הסתר, שאף היא עמדה, בשלב הראשון, לנגד עיניהם של חוקרי המשטרה והפרקליטות. אולם, משהתגלה מאוחר יותר כי מדובר בהאזנת סתר, התעלמו גורמי אכיפת החוק מקיומה מאותו מועד ואילך, כנדרש מהם על פי חוק".

עוד כתב: "אזכיר, כי בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק עצמם, כאמור לעיל, לא היה בכוחה של הקלטת האזנת הסתר להביא לשינוי מבחינה ראייתית או להשפיע על שיקולי ההעמדה לדין בעניינו של ד"ר מנדלבליט".

"חומר החקירה עמד בפני החוקרים"

הנציב קבע כי החומר הכולל בפרשת הרפז עמד בפני גורמי החקירה: "משנחה דעתי כי חומר החקירה, המותר על פי דין, עמד בפני גורמי החקירה ומקבלי ההחלטות, לא מצאתי לקבל את הטענה, לפיה לא עמד בפניהם כלל החומר הרלוונטי לחקירת פרשת הרפז".

לגבי עילת סגירת התיק נגד היועמ"ש, כתב הנציב כי: "עילת הסגירה לא צוינה מפורשות בהחלטה שיצאה מלפני עו"ד וינשטיין, ובהמשך לכך, התיק – על פי הרישומים במחשב המשטרה – נותר פתוח".

"השארת תיק החקירה של ד"ר מנדלבליט פתוח ברישומי המשטרה, עומדת בניגוד לאופן סגירת התיקים לגבי חשודים אחרים בפרשת הרפז, ואף אינה תואמת את הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי".

"השארת תיק מנדלבליט פתוח – התנהלות בלתי ראויה"

הנציב תקף את ההחלטה: "אין מדובר בעניין טכני. תיק משטרה פתוח בעבירות חמורות אינו דבר של מה בכך והינו, עבור רבים, בבחינת כתם, המשליך על יושרת האדם, ועלול לעורר תהיות ומחשבות, שיש בהן לפגוע בשמו הטוב, כמו גם באמון הציבור בנושא המשרה הציבורית וכלל כוחו ומעמדו הציבורי".

עוד הוסיף בתקיפות כי: "הותרת תיק המשטרה פתוח הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה. מצאתי פגם בהימנעות הפרקליטות מליתן מענה בכתב לבקשת ד"ר מנדלבליט לסגור התיק במשטרה בעילה של העדר אשמה".