הרב אריה שטרן: "יש מקום להקל בבישול אינדוקציה"

בעקבות סערת תעודת הכשרות בקפה קאלו בירושלים, שוחח היום (שלישי) הנציג הסרוג בעיריית ירושלים, אלעד מלכא, עם רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן על הנושא. השניים דנו בסוגייה ההלכתית, כשלדברי הרב

האירוע התרחש אתמול, לאחר שנציג המועצה הדתית בירושלים החרים את תעודת הכשרות של "קפה קאלו" בעיר, לאחר שהבעלים "סירב לדרישה שהטבח הערבי מוסטפא" יטגן חביתות במטבח המסעדה. בפתח השיחה טען מלכא כי "להבנתי, זה לא הבית קפה היחיד עלי אדמות שיש לו אינדוקציה, וכנראה היה אפשר למצוא פתרון הלכתי שמאפשר לו להמשיך לפעול תחת נהלים מסוימים".

הרב שטרן השיב: "קודם כל, זה לא הלכה של ירושלים – זה הלכה של איסור והיתר בלי קשר לירושלים דווקא. זו לא שאלה פוליטית, לא ציבורית, אלא שאלה הלכתית נטו. ובמסגרת הלכה נטו, צריך לבדוק אם האיסור של בישול עכו"ם תופס כאן. יש גם כאלה שחושבים שזה אפילו יותר גרוע ממה שאנחנו מתירים לפי הרמ"א".

"בישול עכו"ם זו גזרת חכמים, ויש מחלוקת ידועה בין המחבר של השולחן ערוך לרמ"א – שבה המחבר מחמיר והרמ"א מקל. ברבנות כל הזמן מביאים את זה בחשבון" הסביר הרב שטרן. "המחבר אומר שאין שום פתרון אם הגוי מבשל, גם אם הוא (הישראל) מדליק את האש בראשונה. השאלה מה עושים כאשר הגוי גם מדליק את האש לא מועיל, כיוון שהבישול יכל להיעשות אחר כך על ידי גוי גם אם הישראל אחרי זה מבשל. לעומת זאת, הרמ"א מקל ואומר שיש פתרון לכל בישול עכו"ם אם לפחות הישראל עושה פעולה ראשונה. אם הוא מדליק את האש מקודם, אז אף על פי שבבישול עצמו הגוי שם את הסיר עם כל מה שעושים על ידי גוי – מותר".

"כשאנחנו מדברים ברבנות, יש הבדל כאשר מדברים על כשרות מהדרין וכשרות רגילה משום מה" המשיך הרב. "לכשרות מהדרין אומרים שזה לא מספיק כאשר הישראל מדליק את האש, אך לפי הכשרות רגילה אומרים שזה מספיק – וזה מה שעושים. עושים כל מיני פטנטים, כמו שיש אש קיימת קודמת כל הזמן שהדליק ישראל. זה פחות או יותר בישול עכו"ם, כשאתה נפגש בהבדלים בין כשרות מהדרין וכשרות רגילה – גם בעיר ירושלים ובכל מקום בעזרת ה'".

"יש מקום להקל באינדוקציה"

עם זאת, הרב שטרן המשיך והסביר כי "עכשיו יש משהו חדש – קוראים לזה אינדוקציה. אינדוקציה זאת שיטה הדלקה שונה מבחינת הפרנציפ הפיזיקלי, וזה לא הדלקה של אש – אלא זה פועל על פי שיטה של קרן שפועלת במיקרוגל. במילא מקובל לחשוב שכשמדובר על הדלקה בשיטה הזו, זאת לא אותה שיטה של הדלקה על ידי אש – למשל, לגבי בליעה של בשר וחלב, או לגבי כשרות לפסח, שאומרים שכאן אין בעיה כיוון שאין כאן בליעה של הכלים".

"לכאורה אם זה נכון לגבי מקרוגל זה נכון לגבי אינדוקציה, ולכן אני באמת חשבתי וחושב אני עד היום חושב אני חושב שיש מקום להקל משלוש סיבות: קודם, אפשר להתחיל במה שאמרנו מכיוון ששיטת הפעולה וההדלקה זה בכלל לא הדלקה. אין פה אש, ולא מדובר על אש – אלא מדובר פה על משהו מבחינה אחרת. הפעולה הפיזית שונה, ולכן אפשר לסמוך על זה. זה ניקרא בישול בהלכה, אבל לא לגבי בישול עכו"ם אלא רק על בישול על ידי אש, ולכן יש מקום להקל בדבר שלא נדלק על ידי אש".

"נימוק שני, בכלל יש כאלה שרוצים לומר שהמוסד הזה של בישול עכו"ם הוא קצת גוזמה בידינו, למרות שפוסקים ככה. אבל כמו שאומרים, אני צריך לשתף אותך – זו החלטה רעה, כשלומדים הלכה צריך להביא בחשבון כל מיני גורמים, ולהבין איך הם מצטרפים זה לזה. לכן כאן יש מקום להגיד שבכלל המוסד של בישול עכו"ם לא שייך, כי מדובר על משרת שבעצם הוא כמו עבד שלך. דבר שלישי זה בפוטנציאל, כמו אש שדולקת כל הזמן. כיוון שאין צורך להפעיל משהו כדי שזה יידלק, אלא פשוט להניח את הסיר, וזה כבר מוכן ומזומן להיות קרניים שמבשלות".

"אני חשבתי ששלושת הסיבות האלה יש בהן כדי להתיר בישול עכו"ם באינדוקציה לפחות, לפי הרמ"א" סיכם הרב. "זה באמת מה שאני חשבתי, וכתבתי זאת לא בתור הוראת רבנות, אלא כחוות דעת הלכתית. יש מקום להקל, ושמעתי עוד מישהו שמקל בזה. יש כאלה שחשבו שצריך להקל בכלל בכל מה שלא נדלק על ידי אש רגילה, ויש כאן דברים שצריך לחשוב עליהם. אני כתבתי את זה בסופו של דבר, לדעתי, היה אפשר להקל בזה בכשרות רגילה".

על הרבנות בירושלים: "לא תמיד יש עוד גורמים שנמצאים בשטח, צריך לדעת את זה, אנחנו לא נמצאים בחלל ריק. אני הלכתי עם זה, היום אני בטוח שאין אף אחד שמוכן לקחת על עצמו את המילה הזאת".

"הסרת הכשרות – תוצאה ישירה של הדחת הרב שטרן"

מלכא מסר בעקבות השיחה כי "הסרת הכשרות בבית הקפה קאלו היא תוצאה ישירה של הדחתו של הרב אריה שטרן. בתקופה שהרב שטרן היה חותם על תעודות הכשרות בירושלים, הוא עשה כל שביכולתו על מנת להקל בנושא הכשרות, וניסה למצוא פתרונות – גם הלכתיים וגם מעשיים – שאיפשרו בין היתר פתרונות לנושאי האינדוקציה וטבח גוי תוך שמירה על כשרות. כך ניראה מערך כשרות של רב ציוני שמעוניין להקל על הציבור הרחב ועל בעלי העסקים, ולמצוא דרכים גם לשמור על ההלכה וגם לאפשר לעסקים להתפרנס ולציבור הרחב להינות".

"מאז הדחתו של הרב שטרן, אינו חתום על תעודות כשרות, וכיום מי שחותם עליהן הוא הרב עמאר והמועצה הדתית – המייצגים את התפיסה החרדית שלא מאשרת את ההקלות האלו לטובת בעלי העסקים והתושבים" הוסיף מלכא. "בייחוד בזמן רגיש זה, יש לשמור על רגישות ולנסות להסביר ולמצוא פתרונות נוספים בתוך ההלכה כדי לאפשר לעסק לפתוח לאחר תקופה קשה בתוך מגבלות ההלכה.