נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הגיש היום (חמישי) את תגובתו לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, בה לא הגיב לטענות לגופן אלא טען כי סוגיית מועמדותו של נתניהו לתפקיד הרכבת הממשלה איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה.
לגבי שיקול דעתו של הנשיא לגבי השלב בו חברי הכנסת ממליצים על מועמד מטעמם לאחר שהחברים שקיבלו את המנדט מידי הנשיא כשלו בתפקיד, צוטטו בתגובה דבריו של ח"כ יצחק הנס קלינגהופר בועדת חוקה משנת 1962 בנוגע לחקיקת הסעיף המדובר: "יוכלו נציגי סיעות, שחבריהן מהווים רוב חברי הכנסת, להמליץ לפני נשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת פלוני ואז יהיה הנשיא שוב חייב, ולא רק רשאי, להטיל את התפקיד על אותו חבר כנסת… אם ישתמשו בה, לא תהיה לנשיא המדינה ברירה אלא לפעול על פי המלצת נציגי הסיעות".
עוד נטען על ידי הנשיא כי צירופו כמשיב בעתירה לא עולה בקנה מידה אחד עם חסינותו: "ניסיונם של העותרים "להיתלות" בסמכותו של נשיא המדינה, כפתח לביקורת שיפוטית בסוגיה העומדת על הפרק בעתירות דנן, אינה מתיישבת עם עקרון חסינותו של נשיא המדינה והיקף הביקורת השיפוטית המצומצם בהחלטותיו".
מוקדם יותר הגיש גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את תגובתו לבג"צ, בה קבע כי אין מניעה משפטית שנתניהו יכהן בראשות הממשלה, וכן כי אין לפסול את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
