לאחר ששככו הדי הקרבות ותופי הטמטם של הקמת הקואליציה שומה עלינו לחשב חשבונו של עולם הפוליטיקה – רווח מול הפסד.

בראשית הדברים יש להודות על האמת – מהלך החבירה של נפתלי בנט ליאיר לפיד היה אחד המהלכים הפוליטיים הגאוניים שנצפו באזורנו בעשרות השנים האחרונות. ממעמד של סיעה מושפלת ודחויה, הן ע"י רוה"מ נתניהו שלא רצה את בנט בתוך ממשלתו והן ע"י הסיעות החרדיות שנסחפו אחרי תשוקתן הבלתי נשלטת להיות שותפים בממשלת נתניהו, הפך בנט לגורם המשפיע ביותר במו"מ הקואליציוני ובגיבוש המתווים הערכיים והפוליטיים שאפשרו את הקמת הממשלה.

אילולי דמסתפינא הייתי מדמה את המהלך הפוליטי של בנט למהלך צליחת התעלה ע"י אוגדת שרון במלחמת יום הכיפורים. יתר על כן, מהלכים אלו נעשו תוך רתימת הציונות הדתית כולה להסכמה כמעט מקיר אל קיר, מי בגלוי ומי בהסכמה שבשתיקה למלכים אלו.

דברים אלה מלמדים הן על כישורי המנהיגות של בנט והן על התבגרותה של הציונות הדתית שהפנימה את הצורך הקריטי במעבר מפוליטיקה של צעקות ונאומים לפוליטיקה של הסכמות ושיתופי פעולה.

הרווחים הפוליטיים המיידיים של מהלכים אלה גלויים לעין – שליטה במשרד כלכלי בעל השפעה רבה על חיי האזרחים במדינת ישראל, שליטה בשירותי הדת במדינת ישראל הזקוקים לניעור ולאוורור (יש האומרים גם לביעור חמץ) לאחר שנים של ניוון ונפוטיזם, ושליטה בועדת הכנסת המשמעותית ביותר האחראית על ההחלטות התקציביות המשמעותיות ביותר לחיי האזרחים.

מלבד רווחים אלה קיים גם רווח עקרוני ביותר. בנט הוכיח במעשיו שאפשר, בראייה נכונה ובעבודה קשה לשנות את השיח במדינת ישראל – אבו מאזן – אאוט. שוויון בנטל – אין. ימין מול שמאל – אאוט. נאמנות לעקרונות מול טשטוש הזהות הפוליטית – אין. לשינוי זה ייחלה הציונות הדתית במשך שנים רבים והוא מבטא את המעבר מעמדת התגוננות לעמדת הנהגה.

מובן מאליו שגם חסרונותיו של המהלך בצידו, כמו – הפקדת המו"מ המדיני וחמור מכך משרד המשפטים (כאן כבר לא ניתן להסתפק בניקוי חמץ, דרוש ליבון חמור) בידיה של גברת לבני שנדמה כי הלכה בשנים האחרונות לשבי מרצון בידיהם הלא נקיות של פורום החווה הזכור לדיראון, והפקדתו של התיק הכלכלי הבכיר ביותר בידיו חסרות הניסיון של יאיר לפיד. אולם נראה שבחשבון הכללי ההפסדים של המהלך בטלים בשישים לעומת רווחיו. אמנם חמץ בפסח אסור אפילו במשהו אבל במישור הלאומי אפשר לחתום גם על 70-30.

==

עמיחי מי מרום הוא חבר הנהלת המכון לחשיבה פוליטית וציונית.