סוף שיתוף במחשבה תחילה
בשבוע הבא יצוין בישראל 'השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת' – השנה בסימן "סוף שיתוף במחשבה תחילה". השנה נתמקד בהעלאת המודעות לתופעות הצילום, השיתוף וההפצה של תמונות וסרטונים בעלי תוכן פוגעני/חושפני.
במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מאז פתיחת מוקד 105 בפברואר 2018, התקבלו וטופלו עד כה למעלה מ- 12,000 פניות. כשליש מהפניות שהתקבלו במוקד הן בנוגע לפגיעות מיניות, כאשר 11% מכלל הפניות עוסקות בהפצה של תמונות וסרטונים בעלי תוכן אינטימי ברשת.
חשוב להכיר "חוק הסרטונים"
רבים מבני הנוער והוריהם אינם מודעים כי שיתוף והפצה של תוכן מיני ללא הסכמת המצולמים מהווה עבירה פלילית חמורה על מה שמכונה בציבור "חוק הסרטונים". חוק זה הוא למעשה תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית הקובע כי הטרדה מינית תתקיים גם במקרה של "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום".
העונש לעבירה של הטרדה מינית הינו עד חמש שנות מאסר, ובהקשר זה יש לדעת כי האחריות הפלילית בישראל הינה מגיל 12 ואילך. חשוב לציין בהקשר זה כי כל מי שמקבל תמונה או סרטון בעל תוכן מיני ומפיץ אותו הלאה ללא הסכמת המצולמים – גם אם התמונה/הסרטון כבר הופץ ושותף על ידי אנשים רבים לפניו – עלול להיות מואשם בהטרדה מינית בהתאם לחוק זה.
מה ניתן לעשות? כמה עצות להורים
ישנן פעולות רבות שניתן לעשות על מנת להימנע ממצבי סיכון ופגיעה הנוגעות לצילום, שיתוף והפצה של תמונות וסרטונים בעלי תוכן פוגעני/חושפני.
1. בואו בטוב! למרות שאנו עסוקים ומודאגים מאד ממצבי הסיכון והפגיעה ברשת, יש לזכור כי מרחב זה הינו חיובי בעיקרו למרות מצבי הסיכון והפגיעה הקיימים בו. חשוב לזכור זאת כאשר אנו ניגשים לשוחח בנושא עם הילדים ובני הנוער "בואו בטוב" ללא ביקורת וללא שיפוטיות – עלינו להכיר ולטפח את החיובי שברשת ולהבין את המשמעות של מרחב זה בחייהם, ולנסות לצמצם את מצבי הסיכון והפגיעה.
2. להסתכל במראה! חינוך מתחיל בדוגמא אישית, אז רגע לפני שאנו פונים להנחות את ילדינו – בואו נבחן את עצמנו – כיצד אנו מתנהלים ברשת? אילו תכנים אנחנו מצלמים, משתפים ומפיצים? תשומת לב מיוחדת יש לתת לתמונות וסרטונים של הילדים שאנו משתפים ברשת – חשוב לברר האם הילד מעוניין בכך? האם יתכן שבעוד תקופת מה תמונות וסרטונים אלו עלולים להביך אותו?
3. טיקטוק – הכירו את המרחב – אין הכוונה שכל הורה או מורה צריך להוריד ולהשתמש ביישומים שבהם משתמשים הילדים, אבל עדיין, על מנת לקיים שיח משמעותי כדי שתהיה מידה מסוימת של הבנה והכרות עם היישומים שבהם הם משתמשים. השקיעו מאמץ להכיר ולהבין את היישומים – וכך גם תוכלו לזהות את מצבי הסיכון שבהם. לדוגמא שוחחו עם הילדים על הקלות שבה ניתן להתחזות ברשת.
4. גם ברשת יש גבול! – גלו מעורבות והתעניינות באופן השימוש וביישומים שבהם משתמשים הילדים, ולצד זאת הציבו גבולות לגבי זמני השימוש, יצירת קשר עם זרים, וחשיפת מידע אישי. עודדו את הילדים לקחת כמה שניות למחשבה לפני צילום, שיתוף והפצה של תמונות וסרטונים ברשת – של עצמם או של אחרים – וודאו שהם מבינים שתוכן אשר שותף ברשת קשה עד בלתי אפשרי להסירו משם – הסבירו להם את המשמעות הפלילית של "חוק הסרטונים" ולהכיל את הכלל "אם יש ספק אז אין ספק".
5. אני כאן בשבילך! חזקו לילדים את התחושה שהם יכולים לפנות אליכם בכל מצב – ואתם קודם כל תקבלו, תתמכו ותנסו לעזור להם גם אם עשו טעות ופעלו שלא כשורה.
6. יש מה לעשות! אחד המסרים החשובים ביותר להעביר לילדים – שבכל מקרה של פגיעה ברשת – בהם או באחרים – לדווח ולפנות לעזרה בין אם לכם, למבוגר משמעותי אחר שעליו הם סומכים, או למוקד 105. הדגישו שבכל אירוע פגיעה תמיד ניתן לעשות דברים ולצמצם את הפגיעה. הדגישו את חשיבות הזמן – ככל שפונים ומדווחים מהר יותר, כך גם ניתן לצמצם את הפגיעה והנזק. שוחחו עם הילדים על ההבדל המהותי שבין דיווח לבין הלשנה. בעיקר תדגישו מניסיון החיים שלכם שגם הפגיעה היא מצב זמני – ולאחר זמן היא תסתיים והשמיים שוב יתבהרו.
השתתפו בפעילות 'השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת' המתקיימת ב- 9-14/2/20 בבתי הספר ובקהילה במקום מגוריכם, וזכרו – בכל מקרה של פגיעה בילדים ונוער ברשת – ניתן לפנות 24/7 למוקד 105.
==
ד"ר עמיר גפן הוא עובד המשרד לביטחון הפנים, בתפקיד מנהל תחום בכיר מניעה וקהילה – במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105, ובעל תואר שלישי בנושא בריונות ברשת בקרב בני נוער מאוניברסיטת בר-אילן.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים