ועדת הכנסת חידשה הבוקר (שלישי) את דיוניה בבקשת החסינות של ח"כ חיים כ"ץ. ההצבעה צפוייה בהמשך היום, ולפי הערכות בועדה, ישנו הרוב הנדרש בכדי שכ"ץ יקבל את החסינות בוועדה.

בוועדת הכנסת חברים 30 חברי כנסת, והם אלה שיקבעו את גורל בקשת החסינות. בליכוד צפויים להצביע בעד, כאשר כחול לבן תאפשר לחבריה חופש הצבעה. "ניתן לכל חבר ועדה להחליט בעצמו לאחר שישמע את הדברים – מעשיו שונים ממעשי נתניהו", הסבירו במפלגה.

במידה וחסינותו של כ"ץ תעבור בוועדה, השלב הבא על פי חוק החסינות הוא הצבעה על חסינותו במליאת הכנסת אשר תעניק באופן סופי את החסינות מהעמדה לדין: "הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום… אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הועדה".

כזכור, כ"ץ עומד בפני כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים בעקבות מערכת יחסי "תן וקח" שנמשכה כחמש שנים עם פעיל שוק ההון מוטי בן ארי. רגע לפני הגשת כתב האישום, הוחלט להסיר ממנו את עבירת השוחד.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא כי יש לדחות את חסינותו של חיים כ"ץ. לפני כשבוע, פנה מנדלבליט ליו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן, וטען כי לא מתקיימת לגבי כ"ץ אף אחת מארבע העילות המפורטות בחוק חסינות חברי הכנסת.

בעמדתו הבהיר היועמ"ש, בין היתר, כי הוא אינו מקל ראש ברגישות הרבה הגלומה בבחינת התנהלותו של חבר כנסת במסגרת הליכי חקיקה כעבירה פלילית, וכי כתב האישום בעניינו של כ"ץ לא נועד להתערב בעבודתם הסדירה של חברי הכנסת ואין בו כדי לשקף כל כוונה לקבוע נורמות חדשות בנוגע לעבודת חברי הכנסת.

"אדרבה", טען מנדלבליט, "המעשים המפורטים בכתב האישום בעניינו של כ"ץ הם חריגים ביותר בנסיבותיהם ואינם תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת. על כן, קיים שוני משמעותי בין מקרה זה לבין מקרים אחרים של קידום חקיקה ע"י חברי כנסת, כמפורט בעמדה".

היועמ"ש ציין, כי חלק מחריגות מעשיו של כ"ץ נובע מכך שהם כללו מצגי שווא מרמתיים, בין היתר כלפי חברי כנסת אחרים, באופן אשר היה בו כדי להשפיע על יכולתם של חברי כנסת להפעיל את שיקול דעתם באופן ענייני ועל בסיס מצע עובדתי נכון ומלא.