כשנתיים לאחר האסון בנחל צפית בו נהרגו תשע בחורות ובחור במהלך טיול של מכינת "בני ציון" בתל אביב, הורי ההרוגים הגישו תביעה אזרחית בגובה עשרות מיליונים נגד יובל כאהן, שניהל את המכינה בזמן האסון, אביב ברדיצ'ב, שהדריך את הטיול, המכינה, הוועד המנהל של המכינה והחברים בו באותו זמן, משרד החינוך ומשרד הביטחון שאחראיים לפקח ולתקצב את המכינות הקדם צבאיות.

בתביעה נכתב: "טובי בנותינו ובנינו אשר ביקשו לדחות את השירות הצבאי בשנה על מנת לתרום לעם ישראל, לצעוד בשבילי הארץ, ללמוד ערכים של ישראליות ויהדות, אנושיות ומנהיגות – חלומם נגדע באיבו והם מצאו את מותם בשם היהירות וחוסר אחריות משווע, התנהלות והתנהגות רשלנית שאין חמורה ממנה, מצד הנתבעים".

"בשעה שהורי הנספים אינם עוצמים עין מאז אותו יום נורא – האחראים לאסון, אשר חרתו לכאורה על דגלם חינוך למנהיגות – עוצמים עין ביחס למהות של עצם תפקידם".

ההורים מזכירים בתביעתם כי האסון קרה לאחר שהוזמנו המועמדים למכינה, תלמידי ותלמידות כיתה יב', לטיול גיבוש בן שלושה ימים, אשר כלל, בין היתר, טיול בנחל צאלים. שלושה ימים בטרם היציאה לטיול, בגין התרעות לגבי מזג האוויר החריג והשיטפונות הצפויים במועד הטיול, נערכו דיונים במסגרת המכינה האם לקיים את הטיול והוחלט כי הטיול יידחה. למרות זאת החליט מנהל המכינה, יובל מרדכי כאהן כי הטיול יתקיים כמתוכנן.

לדבריהם, בבוקר יומו השני של טיול הגיבוש, החליט אביב ברדיצ'ב, המדריך האחראי בשטח לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית וזאת, אף שלא נערכה הכנה למסלול זה, הורי המנוחים לא נתנו אישור למסלול ואף לא עודכנו בשינוי המסלול. הצעירים צעדו במסלול היתדות בנחל תמר תוך שהם נושאים על גבם תרמילים גדולים במשקל קילוגרמים רבים, ובסיום מסלול נחל תמר עצרו בתצפית מעל נחל צפית. בשעות הצהריים המוקדמות החל לרדת גשם על משתתפי הטיול, בעוד חזית רצינית וכהה של ענני גשם החלה קרבה אליהם.

ההורים טוענים כי למרות זאת, הורה ברדיצ'ב למשתתפי הטיול להמשיך בטיול ולרדת לנחל צפית, נחל מעוקי וצר בחלקו. למרות התרעות מהחפ"ק, ולמרות הגשם שהחל לרדת על המטיילים, החליט ברדיצ'ב, להוביל את הקבוצה לעומק תוואי הנחל. בהמשך נאלצו לצעוד בנחל בטור עורפי בשל היצרות תוואי הנחל והגיעו לקטע צר ומצוקי, כאשר סביבם קירות בגובה מספר מטרים. באותה עת, מי השיטפון, אשר נאספו באגן הניקוז באזור מישור רותם, זרמו במהירות במורד הנחל, בשיטפון עז, אשר פרץ לנחל צפית, סחף והכה בעוצמה במשתתפי הטיול.

חלק ממשתתפי הטיול הצליחו בכוחות עילאיים ובנס, למצוא מפלט תוך היאחזות בסלעים ונקיקים; חלקם נסחפו וטולטלו בסחף העצום של המים, משך דקות ארוכות, תוך שסלעים כבדים פוגעים בהם בחוזקה רבה עד שידם מצאה נקודת אחיזה. צוותי החילוץ, הצליחו לחלץ חמישה עשר ממשתתפי הטיול, אשר סבלו מפציעות שונות כתוצאה מהשיטפון. לאחר מאמצים רבים ושעות חרדה ארוכות וקשות ולמגינת הלב, צוותי החילוץ איתרו ללא רוח חיים את כל עשרת ההרוגים – שמונה תלמידי תיכון ושתי חניכות במכינה.

כתבי התביעה מפנים אצבע מאשימה גם כלפי משרדי הממשלה החינוך והביטחון אשר עד לאסון, לא קבעו כללים ולא פיקחו על מימושם בעניין הכנה לצה"ל ואימון הגופני (משרד הביטחון), פעילות החוץ וכללים נורמטיביים בהתנהלות השגרה (משרד החינוך), תוך שהם מותירים למכינות חופש פעולה נרחב.

לטענת ההורים, משרד החינוך ומשרד הביטחון, שאחראים למכינות באופן כולל ועל פי חוק, לא קיימו כל פיקוח או הכתיבו נהלים מחייבים בכל הקשור לפעילות המכינות ולנושאי בטיחות כוללים. "אף אחד מהמשרדים ו/או מועצת המכינות לא מרכז תחקירים או לקחים של אירועים חריגים, תאונות או 'כמעט תאונות' שאירעו בפעילויות המכינות. אין פרסום והפצה של תחקירים רוחבית לצורך לימוד והפקת לקחים. תרבות הפקת לקחים במכינות חלקית ואיננה מוטמעת".

עו"ד אפרת רייטןהמייצגת את התובעים מסרה: "מדובר באחד האסונות הקשים והכבדים שזעזעו את המדינה אשר מגלם שורה בלתי נתפסת של מחדלים ורשלנות פושעת של הנתבעים והביא למותם של 10 ילדים נהדרים, יפים ואהובים ולפציעתם בגוף ובנפש של צעירים נוספים. אסון זה לא היה 'גזרת גורל' אלא שצריך וניתן היה למנוע אות אילו הנתבעים היו פועלים על פי חובותיהם ועל פי מידת האחריות והזהירות המוטלת עליהם והמצופה מהם".

"התובעים דורשים מהנתבעים, לרבות ממשרדי הממשלה, שמנסים להסתתר מאחורי פרשנות משפטית לוקה ומבישה של החוק, לקחת אחריות על מחדליהם ולזכור שהורי הילדים הפקידו את היקר להם מכל בידיהם תוך הסתמכות על כך שמדובר בגופים ערכיים אשר יעשו המירב והמיטב לשמור על בטוחנם האישי. את הילדים תביעות הפיצויים לא יחזירו לעולם ולא ישיבו להוריהם את חייהם כפי שהיו. אולם מצופה מהנתבעים שלכל הפחות ייקחו על עצמם את האחריות ויחסכו מהמשפחות את עוגמת הנפש העצומה הכרוכה בניהול הליך משפטי."

כזכור, במהלך טיול שהתקיים באפריל 2018 נהרגו בשיטפון בנחל צפית עשרה מתלמידי מכינת "בני ציון": אלה אור, צור אלפי, גלי בללי, אילן בר שלום, מעין ברהום, רומי כהן, אגם לוי, יעל סדן, עדי רענן ושני שמיר. הורי התלמידים ההרוגים ביקשו הקמת וועדת חקירה ממלכתית, אך למרות הבטחות ראש הממשלה היא לא קמה עד היום.