אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ביקורת סרטים: 1917

קשה להכניס את 1917 להגדרות קולנועיות מובהקות. זה לא סרט פעולה וגם לא עוד רומן היסטורי, אלא הרבה יותר מזה. מבקר הקולנוע שלנו, יונתן דובוב נותר חסר פעימה מהצילום המרהיב, אבל פחות מהעלילה

ביקורת סרטים: 1917 • בית ספר לצילום
  (צילום: מתוך 1917 / באדיבות סרטי יונטייד קינג)

ביקורת סרטים: 1917

עוד בחנייה, בדרכי לקופות אני פוגש חבורת צעירים ובראשה מישהי שמתבאסת על החברים שלה שהם הזמינו כרטיסים לסרט אחר, ולא ל 1917. היא מציעה להם לנסות להחליף את הכרטיסים בקופות לסרט, אבל לרוע מזלם מתברר כי כל הכרטיסים להקרנה הזו והבאה אזלו.

גם כמות החברים שלי ששמעו בדיעבד שהם היו יכולים לבוא לראות איתי את הסרט (ועוד בחינם), העמידה את הסטטוס החברתי שלי בסכנה. אפילו אשתי, שמתעבת סרטים שאינם רומנטיים, כמעט הכריחה אותי לישון על הספה ששמעה שהלכתי ל-1917 בלעדיה.

והאמת, כולם צודקים. מהחבורה בחניון ועד לאשתי, כי מדובר ביצירת מופת בכל קנה מידה. קולנועי, תסריטאי, צילומי וחוויתי. אתה יודע שסרט טוב הוא כזה אם הצופים נשארים לבהות בכתוביות ולהרהר בחוויה שעברה עליהם עכשיו, גם הרבה אחרי שאורות האולם נדלקו והמנקים כבר עוברים בשורות.

1917

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

העלילה זורקת אותנו באופן מפתיע ל- 1917, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, בה מוטלת משימת התאבדות על צמד חיילים בריטיים- שופילד ובלייק. על מנת למנוע מתקפה קטלנית על אלפי חיילים- בניהם אחיו של בלייק- עליהם לחצות את חזית המלחמה אל קווי האויב ומעבר להם בשביל להעביר מסר לחיילי החזית שבצד השני. זהו מירוץ כנגד הזמן, ובימים שבהם חיי אדם היו שווים כקליפת השום, הם לא מוותרים.



הכניסה אל הדמויות מהירה ולא ניתן זמן להכיר אותם לעומק. טוב, מדובר במלחמת עולם, ואין זמן להיכרויות מיותרות, בטח כשלא חיי אלפי חיילים מונחים על הכף. וכאן היתרון והחיסרון של הסרט- השקיעו בצילום מרהיב ופחות בעלילה.

מדובר בקולנוע מרהיב ומושקע אבל בלי טיפת רגש. מי שמחפש מורכבות עמוקה ועלילה מרגשת בעלת רבדים שונים, שלא יבזבז את הזמן. כל השאר, אל תעזו לפספס.

(צילום: מתוך 1917 / באדיבות סרטי יונטייד קינג)

הסרט כולו מצולם מנקודת המבט של החיילים, והמצלמה מלווה אותם לאורך כל הדרך במלאכת מחשבת של צילום בטייק אחד. העניין הזה משוגע לחלוטין, כי מלבד 2 קאטים (יש הטוענים כי יש 5), הצילום לא נפסק לשנייה.

נדגיש על מנת שתבינו את גודל הרגע ההיסטורי וההיסטרי- אורך שוט ממוצע של וודי אלן הוא 17.5 שניות, ושל סטיבן ספילברג הוא 6.5.

בסרט סטנדרטי יש מאות קאטים. פה מדובר בכמעט שעתיים של צילום מתמשך ועבודה משוגעת של הבמאי סם מנדס והצוות שלו, שהיה צריך לבנות "מכונת רוב גולדברג"- מכשיר מורכב ומסורבל שיכול לצלם מכמה זוויות ולעבור פוזיציות. גם אם נחלק את הסרט ל- 2 טייקים, מדובר בכמעט שעה של צילום באתר רחב שבה אם משהו מתפקשש- הניצב לא עומד במקום, הפיצוץ לא היה בשנייה הנכונה, הקסדה נופלת מהראש- הכל מתחיל מהתחלה.

(צילום: מתוך 1917 / באדיבות סרטי יונטייד קינג)

עד כה צילום סרט שלם נעשה בעיקר בכל מיני סרטי בוטיק סימנטקיים, ולא בקולנוע ההמונים. אבל הצילום הזה יוצר אפקט מרהיב של סיפור רציף, אינטנסיבי ודרמתי, שמכניס את הצופה היישר לשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה. המסך השטוח הופך באמצעותו לכמעט תלת ממדי, שבו הקהל מריח את הדם ומרגיש את האנדרלין של השחקנים ביחד איתו.

קשה להכניס את 1917 להגדרות קולנועיות מובהקות. זה לא סרט פעולה, בטח שלא דרמה רומנטית, אבל גם מתח וגם רומן היסטורי, אבל הרבה יותר מכך- הוא פשוט דרמת הישרדות שתשאיר אתכם עם פה פעור ולב דופק בחוזקה. כי בסוף, איזו ביקורת אפשר לכתוב על סרט שגרף בצדק את גלובוס הזהב – המקבילה הפחות נחשבת, אבל העכשווית יותר מטקס האוסקר המשמים.

(צילום: מתוך 1917 / באדיבות סרטי יונטייד קינג)

לבעלי כיפה רגישה: אין שום בעיה עם הסרט. הוא נקי מדיבורים נגועים, ולא תמצאו פה סצינות אירוטיות, אבל איברים חשופים ומדממים יהיו לרוב. לכן, בעלי קיבה רגישה, תזכרו מדי פעם לעצום את העיניים- בכל זאת נראה שבשנות ה- 20 היה נפוץ יותר המשפט "עשו מלחמה ולא אהבה", ופחות האמירה ההפוכה משנות ה- 60 העליזות.

בכל פרמטר הסרט הזה הוא פתיחה נהדרת ל- 2020, שעתיים שבהם הקהל נזרק 100 שנה לאחור, ובבום הראשון הלב שלכם הולך לעוף למעלה, ובגלל שזה בנוי כ"כ טוב, הוא לא יחזור למטה עד שיגידו לכם ללכת כבר הביתה.

אז אל תהיו דובוב, תיקחו את עצמכם, המשפחה והחברים והדודה, ועופו לראות. לא רק מומלץ, חובה!

בריטניה, ארה"ב 2019 | 118 דקות דובר אנגלית, מתורגם לעברית.

‏‏

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
12 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
1917
מירי כהן | 15-01-2020 18:42
צפיתי בסרט אתמול. לדעתי, למעט רגעי חסד מרגשים ותצלומים נפלאים, הסרט ארוך מדי ומייגע, שוב, לטעמי
2
נירדמתי בחלק מהסרט נחמד ולא יותר
חיים | 16-01-2020 0:39
בדיעבד סרט שרואים במחשב ולא בקולנוע. אין מה להשוות בינו לבין מידווי כמה רמות מעליו
אני מבין שפורנו מושך אותך יותר...
אריאל | 16-01-2020 9:18
וכנראה פורנו היה תופס אותך חזק יותר
3
סרט מעולה. משחק טוב מאוד וצילום גאוני.
זבדיה | 16-01-2020 16:06
נכון, מה שמוביל את הסרט זו הדרמה של הזמן הקצר שיש לחיילים והדמויות שלהם נשארות שטוחות יחסית. אבל השוט הארוך גורם לזמן לעבור כמו כלום וכשהוא נגמר הסרט לא יוצא מהראש. בסוף מה שזוכרים מהסרט זה את הסיפור ולא את הדמויות עצמן. והסיפור לא יוצא מהראש.
4
הביקורת הנ״ל
ארנון | 16-01-2020 18:15
ביקורת נכונה, מדויקת, וכמעט מלאה על סרט יחיד ומיוחד שקשה מאד להגדיר את מידת גדולתו, עוצמתו והפה הפתוח שהצופה נותר בסופו ובמישכו.
5
קטעים מוגזמים ומיותרים
מיכאל | 16-01-2020 21:40
מוגזם: המעבר והאפקטים האור-קוליים בעיר החרבה; הקטע הארוך מדי במי הנהר השוצפים מיותר וקוטע את הדינמיקה של מרוץ נגד הזמן: הקטע עם האשה הצרפתי בבית החרב. פרט לזה כמובן שהשוט היחיד גורם לצופים להרגיש את המלחמה הנוראה הזו ואת האקט של שני החיילים ובהמשך החיל הבודד בצורה מדהימה.
6
1917 למתקדמים
אמציה | 17-01-2020 15:07
ובכן בסרט היה הרבה רגש וגם המריא מעל המציאות .... לדוגמא האירועים בחווה הנטושה, החלב בדלי הנטוש והצלת התינוק בעיר החרבה עם החלב. מי שיחשוב יראה שבסרט יש הרבה עומק ורגש. ציון 5 מתוך 5 לפי אמציה
7
1917
דוד | 18-01-2020 21:35
מגעיל
8
ביקורת 1917
לורי דינור | 21-01-2020 20:06
משעמם לא מרגש , חבל על הזמן שלכם.
9
סרט מיוחד ששווה צפיה אל תחמיצו
חגית הרשטיק אש | 21-01-2020 23:34
אכן הסרט מיוחד במינו לחובבי קולנוע וללומדים קולנוע, כמוני. יש בו מס' קטעים לא אמינים אך הרגשתי את הדמויות לא קיטשי, צריך למצמץ בעיניים כדי לא לראות הכל ולפעמים להרים מבט מעל הגופות, יש בו רגעים אנושיים חזקים, והמסר הגרמנים רעים האנגלים טובים עובר, הצילום מטורף, הבימוי משכנע, הטקסט טוב, חשיבה על הכל, שווה לראות.
10
1917
איה | 27-01-2020 15:50
אני מסכימה עם כל הנאמר על היכולות הויזואליות שהסרט 1917 מעביר לצופה. אך לא יכולה שלא לשתף בחוויה שאני חוויתי. החל ממחצית הסרט נפל אצלי אסימון שאני צופה בסרט שהוא מזכיר לי משחק מלחמתי, משחק מחשב. הגיבור יוצא מנקודה א׳ כדי להגיע בסוף לנקודה ב׳ הדרך רצופה מיכשולים. הגיבור נופל וקם, הוא כמעט מת קם ומגיע לרמת רץ מרתון למכשול הבא. הכדורים שורקים סביבו והוא רץ ולא נפגע מהם אחד המכשולים שיכולים לעצור את הנתקדמות שלו - הצעירה עם תינוקת שאינה שלה ומבקשת בלשון מפתה שישאר - הוא מתעשת וממשיך לרוץ קדימה. לסיים את המשימה. להגיע לסוף המשחק. הוא רץ כמו דמות מצויירת על גבי גשר ברזל שקרס, נחלץ מכדורי הצלף. הגיבור ניצל מנהר גועש וסוער, מזנב בגבה של כתה שלפני קרב. החיילים נראים כשהם מקשיבים לשירה, כמו זומבים. אינם מרגישים שהגיבור הזר ביניהם - ננערים פתאום ומקבלים אותו לשורותיהם ומקדמים אותו למכשול הבא. ויש עוד דוגמאות כאלה אני תוהה האם עוד מישהו מרגיש כמוני?
11
אז צילמו בטייק אחד,ביג דיל,סרט משעמם,ציפתי לי
שי.ע | 31-01-2020 10:53
לא שווה ללכת לקולנוע בשביל זה