הבוקר נחתם הסכם ריצה משותפת בין בנט ושקד לבין בצלאל סמוטריץ'. הרב פרץ ובן גביר ירוצו כנראה בנפרד. הרבה מאד אמוציות יש כעת בימין בכללי, ובתוך הציונות הדתית בפרט. לכאורה, כרגע נראה שאחת משתי הרשימות לא תעבורנה את אחוז החסימה, והציונות הדתית עלולה להימחק מהמפה הפוליטית. אך טענה זו, איננה מדויקת.

לא הציונות הדתית עלולה להימחק, אלא מפלגת הציונות הדתית עלולה להימחק. לפחות באופן זמני. לכאורה, למפלגת הבית היהודי, גם עם קמפיין מעולה, אין מספיק בסיס. עוצמה יהודית שווים לכל היותר שמונים אלף קולות, ומפלגת הבית היהודי הצולעת, סוחבת יו"ר שלא מביא קהל רב של מצביעים. פשוט מאד, המותג "הבית היהודי" כבר לא משכנע. המפלגה לא משתווה למפד"ל ההיסטורית, או לבית היהודי שהייתה לפני שבע שנים, ואף שהייתה לפני שנה.

כאמור, במידה ובשלושה במרץ נקום רק עם הימין החדש-האיחוד הלאומי, יהיה זה מהפכה של ממש בציונות הדתית. מי שהתחילה כמפד"ל והמשיכה כבית היהודי, לא תהיה בכנסת? לכאורה זהו דבר חסר תקדים. אבל כאן מגיע הפרדוקס: במידה ומפלגת הציונות הדתית תימחק, יהיה זה דווקא החזרת הציונות הדתית אל המפה. מהסיבה פשוטה: החיסרון בציונות הדתית הוא ריבוי המפלגות. לפני נטישת בנט ושקד, הכול היה טוב ויפה מכיוון שהייתה רק מפלגה אחת, אבל לאחר מכן, הכול התחיל להסתבך.

במידה והבית היהודי המאוחד לא יעבור, הפוליטיקה הציונית דתית תחזור להיות חד מפלגתית, ויתרה מזאת: היא תחזור להיות כמו מפלגת הבית היהודי של שנת 2018. להזכירכם – בנט, שקד וסמוטריץ' היו יחדיו במפלגה. וממצב כזה, אולי לא יקראו למפלגה "הבית היהודי", אך מהותה לא ישתנה באופן משמעותי. אבסורד של ממש: בכדי לשקם את הפוליטיקה של הציבור הדתי, הציבור צריך לנחול הפסד קשה.

כידוע, אולם בשמאל הישראלי התאחדו וכנראה לא יהיה בזבוז קולות, אך גם שם התוצאה מהחיבור העבודה-מרצ-גשר לא תהיה מזהירה. החיבור הזה יבריח כמנדט של מצביעים ערבים שנהגו להצביע למרצ, אבל עקב כך שעיסאווי פריג' נדחק אחורה, הם לא יצביעו להם. בנוסף, מנדט או שניים יברחו ממפלגת העבודה לכחול לבן בעקבות החיבור עם מרצ, ותומכי אורלי לוי (במידה ועדיין יש כאלו) לא יצביעו למרצ. בימין ובשמאל התקשו מאד להתאחד, אבל בסוף הצליחו. למרות האחודים, נראה שהציבור לא מרוצה מכל הכאוס הפנימי בשמאל הישראלי ובציונות הדתית. מי שירוויחו בעקבות זה, הם כחול לבן והליכוד שכנראה יגיעו למספר רב מאד של מנדטים.

הכותב: נועם כץ, בן 14 תלמיד כיתה ט' מאפרת