התייחסות מרחוק לוויכוח על חנוכה בישראל.
מאז החלה השליחות שלנו בארצות הברית, אנחנו אאוט. זו לא המסיבה שלנו. בהתחלה ראיתי דלעת בכל חצר, ותחפושות מפחידות. הלוואין, נעים מאוד. ליל כל הקדושים. אחר כך תרנגולי הודו והמון הזמנות ל"סעודת חג ההודיה", בנוסח "איפה אתם בליל הסדר?".
ועכשיו השיא. חג המולד. שאלתי את המוכרת בסניף של רשת "טארגט" השבוע אם לא מתחשק לה לשמוע קצת שירים אחרים ברקע, והיא הסבירה: "מבלאק פריידי ועד 1 בינואר מותר לנו לשים רק שירים של כריסמס, אלה הכללים".
כמעט יצאתי משם כשגם אני מזמזמת מזמורים על סנטה קלאוס. בדרך הביתה ספרתי כמה חנוכיות בודדות בחלונות, ואינספור איילים ומזחלות שלג ועצי אשוח.
סטיבן שפילברג, הבמאי היהודי-אמריקני מספר אחד, התראיין פעם וסיפר איך רצה, כילד, לקשט גם הוא את הבית באורות האלה: "הבית שלנו נראה בעיניי כמו חור שחור באמצע השכונה המאירה. התחננתי לאבא להיות כמו כולם. הרגשתי כמו חייזר יהודי, התביישתי בזהות שלי. רציתי להיות לא-יהודי באותו להט שבו רציתי להיות במאי קולנוע".
קראתי את דבריו בצער, והתמלאתי הערכה ליהודים בכל הדורות, ששמרו על זהותם בגולה באהבה, כמיעוט, מול הרוב הנוצץ. יש רק ארץ אחת בעולם שבה המסיבה היא המסיבה שלנו. שבה הדופק פועם בקצב יהודי. בימים אלה אני לומדת להעריך את הארץ הזו הרבה יותר.
תגובות
זו לא המסיבה שלנו סיון היקרה אין מה לעשות הם רואים את עצמם חלק בלתי ניפרד מהמדינה בה הם חיים ומחויבים לה.עוד יגיעו ימים יותר גרועים שהם יצאו בגלוי נגד מדינת ישראל כמו כול הגויים כדי לשמור נאמנות למדינה ולהצדיק את זה שנישארים בגולה במקום שיהיו מאוחדים שעם ישראל חייב להתקיים ויתמכו בנו מרחוק על כול הסבל והשנאה שאנו עוברים ויעזרו לנו להיות כאן מאוחדים עם אחד שרוצה לחיות בשלום בשקט ובערבות . כול ישראל ערבים זה לזה בכול מקום בעולם. הם עושים ההפך כדי להישמר מהאנטישמיות אבל לצערנו זה לא יעזור להם עדיף שיגנו על עם ישראל מרחוק זה מה שישמור עליהם בגלות. ו
פנינה, את שטופת מוח. שום מילה שכתבת לא לעניין אני מברך את יהודי הגולה ומצפה שכמו כל אדם, הם יעשו מה שהם רואים לנכון לטובת עתידם. ולא תאמיני, אני גם מברך את הגויים. חבל שיש בניהם אנטישמים, אבל מה לעשות - גם ישראל מלאה בחארות. כך היא האנושות.
לפנינה לפחות הם עושים צבא הניגוד גמור לכמה יהודים טובים....
אולי תנוחי? כמה צדקנות וטהרנות. תנוחי קצת. גם לנו מגיע שקט.
...לא נוהגת להגיב לתגובות טפשיות אבל מאמר מצויין. כל כך נכון . גם אני אוהבת את ישראל וכן גם בגלל שכאן חוגגים את חגי ישראל וכל השאר קוריוז.
זו לא המסיבה שלנו מי שלא מעוניין לקרוא שלא יקרא. למה אתה סותם פיות? בטח גם תגיד שזה בשם הדמוקרטיה. סיוון תמשיכי להפיץ את האור. חבל שיהודים במקום לעשות את הדבר הכי טבעי עבורם מתכחשים לו ומעדיפים להפנות את הגב למסורת היהודית המפיצה את האור ולהדבק לאיזשהוא שקר קר וחשוך.
הבוז וההתנשאות על חגים לא יהודיים הוא פתטי. שוב פעם חיזוק לתחושתי למה קריאת דברי התעמולה הדתיים נמאסו ולא רק עלי.
חנוכה הם תמיד ימאסו על מי שמתכחש לזהות היהודית האוטנטית שלו
מי פה הצדקן? אין הבדל גדול בינך לבין המתבוללים. המאה הרודמת זה לא עזר להם. וגם לך ביום הדין חס וחלילה, גם לא יעזור.
סטיבן שפילברג לא היה דתי סטיבן שפילברג לא היה דתי.
זכרונות של אמא מחג המולד 1941 כך סיפרה לי אמי. בחג המולד שנת 1941, בסלובקיה, משפחתי ישבה בבית, ואז הדלת נפרצה, ובפתח עמדו השכנים. הם היו סטודנטים לתיאולוגיה, פרחי כמורה, משכילים ומבתים טובים. הם ניגשו למיטת התינוק בן שנה, תפסו בידיו ברגליו ובראשו ומשכו לכיוונים שונים. הם תלשו את איבריו וקרעו אותם בעודנו חי, לעיני אמו ואחיותיו הקטנים. אחר כך השתוללו, זרעו הרס בבית והלכו לחגוג כשהם מתגלגלים מצחוק. זה היה השיעור בדת האהבה והושטת הלחי השניה. מאז אינני יכולה לראות חגיגות נוצריות וגם כמרים גורמים לי סלידה.
דתי נימאסו או חלא נימאסו אתה שוכח שהעולם לא עוצר בסיפורים ששמעתה??? העולם חי ובועט ודור חדש גדל והולך וחייב לשמוע את כל הדוברים והכותבים , וכן גם סיפורי זוועה שקרו ליהודים, וכן גם החיזוק באהבת יהדותם בעיקבות זה, זה כמו למחוק את השואה מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ולא לספר עליה כלום, כאילו לא היתה!!! סליחה! תיסלח לי, ! תמשיכו לספר מה שאתם מרגישים
חוסר הבנה לדברי סיון מי שלא היה בחנוכה כשזה יוצא עם חג המולד לא מבין את הדבר,כשאתה הולך ברחוב ורואה בחלון הראשון חנוכייה אתה שמח, בחלון השני אתה רואה עץ אשוח משלים אתה בחו"ל. אבל כשאתה מגיע לחלון השלישי ורואה באותו חלון את שניהם כאן אתה מקבל את הזעזוע.