פרופ' אביעד הכהן, המכהן כנשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומומחה למשפט חוקתי, מכיר את פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, מזה כ-35 שנה: "הוא היה המתרגל שלנו בקורס בדיני עונשין בשנה הראשונה ללימודי המשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כבר אז ניכר בדעתנותו ובידענותו. היה קשה מאד ל'התווכח' אתו כי הוא עמד על שלו, ולא הסכים לוותר".

מחזור הרבנים בנתיב מאיר

הכהן מוסיף כי ההילה שנקשרה לראשו של ניצן החלה עוד בהיותו תלמיד בישיבת "נתיב מאיר": "שי הגיע ממשפחה ציונית-דתית וגדל בקרית משה, ועד מהרה התבלט בין בני מחזורו – שגם הם לא היו 'קוטלי קנים' – בכשרונותיהם. הוא למד ב'מחזור הרבנים', יחד עם הרב אורי שרקי, הרב דוד סתיו, הרב מיכאל בריס, הרב אברהם וסרמן, הרב מיכאל ימר, הרב ציון טוויל ועוד.

"צחוק הגורל הוא שכמתנת פרידה מהפרקליטות בחר המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, גם הוא בוגר "נתיב מאיר" (שנתיים מתחת לניצן), להעניק לו את ספרי 'ארי בין עולמות' שמספר את סיפורה של ישיבת 'נתיב מאיר' והעומד בראשה הרב אריה בינה זצ"ל. בראיון שהעניק, סיפר שי ניצן: "היה ברור לי שלא אֶמָנה עם הרבנים". על אף שר' אריה שם עליו את עינו וייעד אותו להיות "מחליפו" (לצד הרב דוד סתיו) כשנאלץ להיעדר מהשיעור, ניצן העדיף שלא להתמקד בלימודי הגמרא. "אם היה סדר גמרא של כמה שעות, הייתי מכין את החומר בתוך חצי שעה ואחר כך מתעסק בעניינים אחרים. ה'צדיקים האמתיים' היו מתמקדים בלימודי הגמרא. לא אני".

פרופסור אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". צילום: ה. רחלי

עם זאת, מוסיף הכהן, גם ממרחק של שנים הכיר שי ניצן תודה לרב בינה על המוסד שהרגיל אותו ואת חבריו למשמעת עצמית קפדנית. בראיון שנתן ומופיע בספריו של הכהן, ניצן העיד על עצמו: "זו היתה התקופה של ההפגנות הגדולות בסבסטיה. תלמידי הרבה ישיבות תיכוניות נחלצו לסייע לגוש אמונים. ר' אריה דפק על השולחן ואמר בהחלטיות: לא בבית מדרשנו. היינו מגיעים בשבע בבוקר לתפילה, ולאחר ארבע שעות גמרא היה 'סדר צהריים' ו'סדר ערב'. בין לבין למדנו 'לימודי חול'. לימודים אינטנסיביים ביותר עבור נערים צעירים. כשאתה מתרגל ללמוד מהבוקר עד הערב, הלימודים באוניברסיטה נראים לך קלי-קלות. בזמן שסטודנטים אחרים מתלוננים על העומס ולא יוצאים מכמויות כאלה של לימוד, בשבילך זה נראה טיול קצר".

"הישיבה הצליחה בגלל השילוב שהיה בה בין מיון קפדני בשער הכניסה לבין חינוך למצוינות. בניגוד לדימוי ול'האשמה', לצד בני העילית הציונית-דתית קיבל ר' אריה לנתיב מאיר גם תלמידים 'פשוטים'. אבא שלי היה מנהל עבודה ובוודאי לא נמנה עם בני האליטה הכלכלית, הרבנית או הציונית-דתית. הצלחנו כי ר' אריה וחֶבֶר המורים שלידו חינכו אותנו ללמוד. הוא ראה בלימוד ערך עליון. ההצטיינות והשאיפה למצוינות היו מובנות מאליהן. לא היה תלמיד שלא עמד בבחינות הבגרות, ורבים מאתנו בציונים גבוהים ביותר".

פרקליט מדינה

בחלוף עשרות שנים, מספר הכהן, שב ניצן ל"נתיב מאיר" לאחר שמונה לתפקיד פרקליט המדינה. "הוא הופתע לטובה, כשהוזמן להרצות על המאבק בגזענות. ראש הישיבה הרב מאיר טויבר (גם הוא בוגר 'נתיב מאיר') סיפר לו על התלבטותו האם לקיים את ההרצאה בבית המדרש או בחדר האוכל, ולסוף נפל הפור על בית המדרש. 'דיון כזה ראוי לו שיתנהל בבית המדרש', פסק ראש הישיבה". ההחלטה הזאת הרשימה מאד את ניצן והוא ראה גם בה את פרי רוחו וחינוכו של ר' אריה".

לימים נפגשו ניצן והכהן בבית המשפט העליון משני צידי המתרס המשפטי. "ייצגתי את ארגוני הנשים שעתרו נגד הסדר הטיעון שחתמה הפרקליטות עם משה קצב. לפי ההסדר, כל האישומים החמורים נגד קצב נמחקו ובמקומם הוצע כתב אישום רזה, אנורקסי ממש. אם הסדר הטיעון היה יוצא לפועל, קצב לא היה יושב בכלא אפילו יום אחד".

"ניצן, יחד עם עוזריו, שוקי למברגר ורז נזרי, הגנו בבג"ץ בלהט רב על עמדת היועמ"ש. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על ההסדר, אך ברוב של 5 מול 2 שופטי מיעוט פסק לטובתם. רק חזרתו של קצב מההסכם הביאה לסוף להרשעתו באונס. זה מאד אופייני לשי ניצן. איני בטוח שהוא הסכים עם עמדת היועמ"ש, אך ברגע שקיבל על עצמו את ייצוג, הוא עשה כן במלוא הלהט, במסירות ובנאמנות, כאילו היה מדובר בעניין אישי שלו".

הכהן: "ניצן משאיר אחריו מערכת מקצועית, הגונה" (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)

במישור האישי יש לכהן מלים טובות על ניצן. "למרות דימויו, הביטחון העצמי והדעתנות, הוא אדם נחמד, עם הרבה חוש הומור, ויודע לדבר בגובה העיניים. אחד הדברים שהוא חולל בפרקליטות היה פתיחת השערים למגזרים שעד אז היו חסומים בפניהם: חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות. בנוסף על כך, ניצן לא הרשה לתפקיד להשתלט לחלוטין על כל סדר יומו והקפיד, בעיקר בימי ששי, ללכת לאירועי תרבות ולא לוותר על מסירותו הרבה לבני משפחתו".

"אין לנו פרקליטות אחרת"

פרופ' הכהן כופר לחלוטין בטענה שניצן הטמיע את עמדותיו הפוליטיות בתפקידו. "יש משהו מאד לא ראוי בסוג הזה של תיוג ושל ביקורת. וזה לא שניצן חף מביקורת. גם לטעמי הוא עשה לא מעט טעויות, אבל רק מי שלא עושה – לא טועה. במקום להתמודד עם ה'אישו', ולטעון טענות לגוף העניין, שיתבססו על עובדות מוצקות, מעדיפים חלק מבקריו להתמקד ב'איש', ללא כל הצדקה. חלק מדברי הביקורת שנשמעו נגדו הם חסרי כל שחר, ויותר משהם פוגעים בו הם פוגעים בכולנו. ניצן ילך הביתה, אך המערכת נשארת בעינה. אין לנו ארץ אחרת וגם לא פרקליטות אחרת".

לדעת פרופ' הכהן ניצן השאיר אחריו "מערכת מקצועית, הגונה, שחייבת לנהוג ביותר שקיפות ולהיות קשובה יותר לביקורת. פחות תשבחות עצמיות ויותר ביקורת ותיקון ליקויים".

הכהן מסכם את תום כהונת ניצן כפרקליט המדינה: "בסך הכל חבל שניצן עוזב את המערכת בגיל צעיר יחסית. מערכת שאין לה לפחות שי ניצן אחד, היא מערכת משעממת, נטולת ברק, אפורה. מערכת שיש לה יותר משי ניצן אחד, עשויה להיות בעייתית".