'ימינה' התפצלה אתמול, ובמצב הנוכחי, אני דווקא בעד. הפירוק הזה יעשה טוב לכל מרכיביה.

ב'בית היהודי' שנותרו עם שני מנדטים, יבינו את הטעות שעשו אחרי פרישת בנט ושקד, כשלא השכילו לגוון את רשימת מועמדיהם לכנסת ולייצג את גווני הציונות הדתית והציבו שוב, במקומות הראשונים גברים תורניים מיישובים הומוגניים. מהשפל הזה, עם היכולת שכבר הוכיחו בעבר לקיים חשבון נפש ולהתחדש, הם רק יצמחו.

באיחוד הלאומי, (שבתכל'ס, זו רק תקומה), ח"כ סמוטריץ' יפנים שלמרות כישרונו ויכולותיו הפוליטיות, הוא מייצג כרגע בקושי שני מנדטים, אז כדאי שימתין עם הצהרות פומפוזיות על הובלה ציונית דתית ועל מדינת הלכה, ויתמקד בעשייה פרלמנטרית אפורה וחשובה, שהוא יודע לעשות.

וכן, גם ל'ימין החדש', הפיצול הזה יעשה טוב. גם שם יזכרו שכרגע, לבד, הם לא מגיעים לאחוז החסימה. נפתלי בנט, יאפסן את החלומות על משרד הביטחון ואולי סוף סוף יעסוק יותר בשפיר ושליה של סוגיות דת ומדינה. העצמאות הפוליטית תאפשר לחברי 'הימין החדש' לבטא קול מתון ומחבר בסוגיות הללו, שעומדות להעסיק את הכנסת הבאה, יאריכון ימיה.

ואיך זה קשור לארבעת המינים? כי בסוף, אחרי כל הדרשות היפות, גם הם יותר בלוק טכני מאשר חיבור אמיתי. בלוק שמזכיר לאתרוג שלמרות ההדר שלו, הוא לא שווה ברכה לבדו. שמזכיר ללולב, שהוא לא יכול לתפוס גובה ולהסתדר בלי שאר המינים. ושמזכיר להדס, שלמרות הריח הנעים, הוא לא שווה יותר מהערבה. גם הערבה שמקבלת יחס אישי בהושענא רבה, גומרת את החג חבוטה על הרצפה. בשביל ברכה צריכים לחבר את ארבעת המינים, אבל צריכים גם להכיר בשונות שלהם ולא להתכחש להבדלים.

רשימת 'ימינה' הייתה ארבעה מינים שונים, שהתאחדו לכמה חודשים לבלוק טכני. לא כל יום סוכות. אחרי החגים האתרוג, הלולב, ההדס והערבה, מפרקים את האגודה. לפני שמברכים עליהם יחד פעם בשנה, הם צריכים קודם כל לצמוח לבד.