מי שקיווה שהפגישה המשולשת אמש (שני) של הנשיא ריבלין עם ראש הממשלה נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, תקדם את המערכת הפוליטית לעבר פתרון הפלונטר הפוליטי שנוצר, יצטרך כנראה להמתין, ולא מעט.

אמנם נתניהו וגנץ לחצו ידיים, נועדו בארבע עיניים ושיגרו מסרים של אחדות, אך עם יציאתם מהפגישה מיהרו לשגר מסרים לבני בריתם הפוליטיים כי הם מחוייבים להם ולא יכנסו לממשלה בלעדיהם. גנץ הגדיל ואמר כי אינו מתכוון לוותר על ההובלה.

אז אמנם פתרון לא יצא מהפגישה המשולשת אך נראה שהיא פתחה אפיקים מסויימים שלא נלקחו בחשבון עד כה.

לפי שעה שני המועמדים כבר מבינים שאף אחד מהם לא יהיה ראש ממשלה למשך 4 שנים, כאשר השאלה העומדת על הפרק היא מי יהיה ראשון ומי שני. כשבתרחישים מסויימים זה שיהיה ראשון יהיה גם האחרון.

ראשון, ראשון ושלישי או ראשון ואחרון

אחד המתווים שעלה בשיחות בין כחול לבן לליכוד ואף עלה בפגישה המשולשת, הוא המתווה הקלאסי של ממשלת רוטציה. מועמד אחד יכהן את השנתיים הראשונות והמועמד האחר את השנתיים האחרונות. במקרה של כחול לבן מדובר במתווה קצת מורכב, שכן על פי ההסכם עם לפיד, גנץ יצטרך לעשות רוטציה גם ברוטציה.

מתווה נוסף שעלה לוקח בחשבון את מצבו המשפטי של נתניהו שעשוי להשתנות ולהקשות עליו לשמש כראש ממשלה. על פי המתווה הזה, שהוצע כבר על ידי חבר הכנסת דוד ביטן, ראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה בשנה הראשונה, גנץ ימשיך את השנתיים הבאות, ונתניהו- או מועמד אחר מהליכוד- יכהן בשנה האחרונה וזאת כאמור בהתאם להתפתחויות המשפטיות בענייניו של ראש הממשלה.

אפשרות שלישית, המועדפת על כחול לבן מכל שאר האפשרויות, היא שגנץ יכהן ראשון ונתניהו יוכל לחזור לתפקיד ראש הממשלה רק אם יצא זכאי במשפט שצפוי להתנהל נגדו. נתניהו עשוי להתנגד לתרחיש שכזה שכן הוא מעדיף לנהל את ענייניו המשפטיים מכיסא ראש הממשלה.