עוד חודש לפנינו עד לבחירות, מועד ב'. והנה לפנינו קוראים לעזרתנו שלוש מפלגות "ימין", כל אחת עם חן וטעם משכנע משלה: עוצמה יהודית, זהות, נועם.

אבל זו מלכודת דבש (כדברי מנחם רהט, במאמרו ב"שבע", "תהיה חכם ואל תהיה צודק" – 17/8/19). כי ברור מאליו שאין לאף אחת משלוש המפלגות הנ"ל 140,000 קולות שיעברו על ידיהן אחוז החסימה. לפי אומדן בעלי הסקרים, בין ששה-שבעה מנדטים ילכו לאיבוד על ידי שלוש המפלגות הכושלות הללו.

לאן ילכו הקולות הללו, של הפתקאות הכשרות? יש במדינתו חק בדר-עופר, מלפני כחמשים שנה. כל עודפי הקולות נמסרים להתחלק בין המפלגות הגדולות יותר. זאת אומרת חלק יועברו לכחול-לבן. ואם מפני שאין מספיק להרכיב ממשלה ימנית, יזדקקו להרכיב קואליציה של ימין ושמאל גם יחד, שנתיים צפוי להיות ראש הממשלה ממפלגת הליכוד, ושנתיים האחרות, שנה אחת גנץ ושנה אחת לפיד.

ובכן, כל קול אבוד, ההולך לאיבוד מחמת המצביעים לעוצמה יהודית, לזהות ולנועם, ישומש להמליך את גנץ ולפיד לשנתיים.

איזהו חכם? הרואה את הנולד.

בא נחשוב בהגיון. אם כאשר "עוצמה יהודית" היתה מצורפת ל"ציונים הדתיים", בבחירות לפני כחודשיים, הגיעו ביחד לסך הכל לארבע מנדטים, ובקושי "עברו" אחוז החסימה, הא כיצד כאשר יהיו בפני עצמם ועצמאיים יגיעו לאותם מארבע מנדטים? אין החלק גדול יותר מהכלל כולו! אין סיכוי שיעברו את אחוז החסימה. לא יצטרפו אליהם "גדוד" של הרבה מאד מצביעים נוספים.

עם כל הכוונות הטובות שיש לראשי המפלגות הקטנות, בכל זאת הם מוליכים את עם ישראל לאסון. עדיף לא להצביע כלל מאשר להצביע לאחת מאלה, כי כיון שאין לאף אחת מהן 140,000 מצביעים הם לחזק את השמאל, לפי חק בדר-עופר.

==

הרב משה צוריאל הוא מחברם של סדרת הספרים 'אוצרות הראי״ה'.