כך הגיב הרב שלמה גורן לרצח נאוה אלימלך ז"ל

בשבת הגדול, לפני פסח תשמ"ב (1982), הרב אליעזר מלמד (מחבר "פניני הלכה" וראש ישיבת הר-ברכה. אז קומונר), לקח אותנו, חניכי בני עקיבא סניף גבעת שאול (בהמשך – "אריאל"), לבית הכנסת ישורון בירושלים, לדרשה של הרב גורן, שהיה אז הרב הראשי.

הייתי אז בן 12. אני זוכר איך בדרשתו צעק הרב גורן על כך שאנחנו לא מזדעזעים מספיק ממעשה רצח, שזו עבורנו עוד ידיעה בעיתון. זה היה בשבת אחרי שנמצאה גופתה של הילדה נאוה אלימלך ז"ל. משום מה הוא הניח שיהודי רצח אותה, והוא צעק על כך שאי אפשר להבין איך יהודי מגיע לשפל מדרגה של לרצוח.

אם אחד רוצח, זה אומר שהחברה כולה ירדה ברמתה המוסרית. צריך לשלוח 12 חלקי גופתה לכל תפוצות ישראל, כפי ששלחו במעשה פילגש בגבעה, שבספר שופטים, ל-12 שבטי ישראל, כדי לזעזע את עם ישראל ולעורר אותו. אלה דברים שהוא אמר לפני 37 שנה, ומה נגיד היום, כשכמעט בכל יום מתפרסם עוד סיפור של רצח?

למדנו מהגויים שאפשר לרצוח?

זה מזכיר לי את מה ששמעתי כשנתיים מאוחר יותר מהרב אברהם רמר זצ"ל, שסיפר איך נכנס פעם לספריה של ישיבת מרכז הרב בשעת בוקר, לפני התפילה, וראה את ראש הישיבה הרב צב"י קוק בוכה. לשאלתו מה קרה, השיב הרב בערך כך: בשנות הגלות הארוכה התקלקלנו, למדנו גם דברים רעים מהגויים שגרנו לידם. אע"פ שיהודי לא העלה בדעתו שאפשר לגנוב ("לא תגנובו!"), בכל אופן היו גנבים יהודים. מילא גניבה, אבל שלמדנו מהם שאפשר לרצוח? שיהודי ירצח?? על זה אי אפשר לסלוח להם.

אגב, דומני שאחת הדוגמאות שהובאו לתאר את גדלות הפסיקה של הרב משה פיינשטיין ('אגרות משה'), שיכול היה לפסוק אפילו מתוך התנ"ך, הובאה בהקשר דומה, כשהתיר לנתח גופת נרצח, בתנאים מסויימים, כשיש סיכוי שזה יעזור לגילוי הרוצח, ע"פ המקור הנ"ל.

==

מאיר דורפמן הוא מחבר סדרת ה"מרבדים" על מסכתות הש"ס, מרצה ב'המקום' ת"א