לפני שלושה שבועות פרסמנו כאן בזהירות המתבקשת על ההסתבכות של ראש ישיבה סרוגה עם אישה מבני קהילתו. הבאנו אז את מכתבו של הרב אשר וייס שקבע כי לא נעשו מעשים המחייבים את ראש הישיבה לעזוב את תפקידו ובקשתו לאחד מחדש את הקהילה שמתחילה להתפזר.

המכתב שיצא בתפוצה לבני הקהילה, הכיל את הפרטים והשמות, אבל החלטנו שלא לפרסם את שמו של הרב ואת מקום קהילתו, בשל העובדה כי הדברים אינם נוגעים למי שאינו מתוך הקהילה. הסיפור שפורסם אתמול בחדשות כאן 11, הוא גרסה אחת של המקרה, אחת מתוך מספר גרסאות שהגיעו גם אלינו.

צפו: פרטים חדשים על הפרשה שמסעירה את המגזר 

אז למה החלטנו לא לפרסם את שמו של הרב? הסיבה העיקרית היא שהרב שמואל אליהו החליט שלא לפוצץ את הפרשה, שבסופו של דבר אם מנפים ממנה את ההגזמות והניפוחים שעוברים בקבוצות הווטסאפ – מתבררת כלא יותר מסכסוך גירושים שהפך להיות מכוער. כותב שורות אלה, קיבל לפני חודש את המידע על "פרשת שיינברג השנייה" שכבר אחרי בירור ראשוני התבררה יותר כסוג של פרשיית "קרמר נגד קרמר", עם הוספה של הגזמות, ניפוחים ופרטים פיקנטיים – אמנם קצת יותר חמור, אבל לא שונה בהרבה מכמה וכמה סיפורים על סכסוכי גירושין שהתקבלו במערכת ואין בהם שום עניין לציבור מעבר ל'רכלנות צהובה'.

תנו קרדיט לרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו, כבר הוכיח בעבר כי כשצריך הוא לא מהסס לפתוח פצעים מוגלתיים, גם כשהם נמצאים בחוג הקרוב מאוד שלו. כך הוא עשה בפרשת עזרא שיינברג, כך הוא עשה בפרשת הרב אלון השנייה, וכך בעוד כמה פרשיות שחלקן הגיעו לתקשורת (כמו המטריד מבית החולים בנהריה) וחלקן לא. אם הוא החליט שאין בסיפור הזה בשר – אז אפשר לתת לו את הקרדיט.

למעט אותה תלונה שנשלחה לרב אליהו, וכאמור לא נחתכה ב"הרשעה", לא הוגשו תלונות במשטרה או פרסומים פומביים, מעבר לטוקבקים אצלנו באתר. בית הדין שהקים הרב אשר וייס וביקש לשמוע תלונות אם יש, גם הוא עדיין לא סיים את בדיקתו. חזקת חפות שמורה לא רק לראש ממשלה מכהן או אלא גם סתם ליהודי פשוט, גם הוא עומד בראש ישיבה שיש כאלה שלא מסכימים עם הדרך החינוכית שלה.