הרב חיים אמסלם שוב טועה ומטעה/ תגובה

שוב פעם חוזר הרב חיים אמסלם וטוען שמוטל עלינו לגייר קטינים על אף שאם הילד אינה מתכוונת להתגייר. ואני טוען שמהלך זה אינו מועיל וגם נוגד את ההלכה. כוונתי לומר, שמבחינה מציאותית, מהלך זה לא יפתור את בעיית ההתבוללות בישראל.

הסכומים של גויים בארץ לא ירד בצורה משמעותית באופן הנ"ל. זאת משום שהמניעה של רוב אלו שאינם מתגיירים אינה מחמת קשיים בגיור, אלא משום שלא משנה להם להישאר גויים. אין הם רואים צורך כל כך להתגייר. אפשר להיות חלק מהציבור הישראלי על אף שלא מתגיירים. מכון "צומת" עשה סקר בעניין זה לפני מספר שנים, והתגלה כפי שציינתי שרוב אלו שלא מתגיירים, אינם מתגיירים משום שהדבר לא חשוב להם ואינו מעניין אותם (עיין בדברי הרב ישראל רוזן זצ"ל, בספרו "ואוהב גר", עמ' 244)

גם מבחינה הלכתית יש מקום להשיג על מהלך זה. הארכתי במאמרים אחרים ובספרי "גר המתגייר" (כרך א, וכרך ב) בעניין גיור קטינים, ואציין בקיצור מספר שיטות בעניין זה. הרב שלום משאש זצ"ל (שו"ת שמש ומגן, חלק ג, יורה דעה, סימן סב) התנגד לגיור ילד שאמו נשארת כגויה ואביו אינו שומר תורה ומצוות. משמע מדבריו שהגרות כלל לא תחול, שאין כאן גרות:

• הרב חיים אמסלם: "הרב הראשי טועה ומטעה"

"על דבר שאלתך, לגייר ילדים קטנים על דעת בית דין, בזמן שאמם לא נתגיירה, והיא נשארה באזרחות עם האב, ואינה רוצה להתגייר, וגם הבעל לא איכפת לו והוא חילוני. על זה יש להשיב, שמעיקרא דמילתא אין זה גרות לגמרי. דמסתמא אנו יודעים מראש, שהנער הזה מתגדל אצל נוצרים וחילונים, לא שמירת שבת ולא קפידא על הכשרות, ולא תפילות. וכל זמן שהאמא לא נתגיירה, אי אפשר לגייר את הבנים וישארו חיים עמה. ובפרט שגם הבעל לא קפיד. ונמצא שאין זה אלא כסות עינים".

בעל שו"ת "בצל החכמה" (חלק ו, סימן עז) פסק שבמקרה שהאב יהודי והאֵם גויה, האב יכול להביא את הילד להתגייר. אך, כל זה נכון דווקא כשמתמלאים התנאים הבאים: 1. הילד הופקד בידי האב. 2. הוא גדל אצל האב. 3. פשוט שישאר עם האב. 4. האב שומר תורה ומצוות.

הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל ("תורה שבעל פה", כרך יג, הלכות גרות ודרך ביצוען) פסק שהאב יכול להביא את בנו שנולד מגויה להתגייר והילד מתגייר על דעת בית דין. בתשובה זו מדובר שהבן התנתק מן האֵם וגדל אצל האב. ובמקום אחר (שו"ת "שבט מיהודה", סימן כט), הוא כתב:

אכן אִם האֵם עצמה אינה רוצה להתגייר וברצונה להישאר בגויותה והילדים נמצאים יחד עמה – דבר זה מהווה עיכוב גדול לגיור, כי כמעט מן הנמנע הוא שהילדים יתחנכו ביהדות שעה שאמם קשורה לאמונה זרה.

לפיכך, הסברא נותנת לומר שאפילו אם נאמר שהגיור חל, בכל זאת, בוודאי לא נכון לגייר את הילד כשלא מתנתק מן האֵם והיא נשארת כגויה. צריך ניתוק מן האֵם. אולי אפשר שיבקר אותה לפעמים, אבל בוודאי אי אפשר שיגדל גם אצלה. צריך שחינוכו וגידולו יהיו אצל אביו, וגם צריך שאביו יהיה שומר תורה ומצוות.

אלא, לא אכחיש ולא אומר שאין מן האחרונים שסוברים שאפשר לגייר גם במקרה שידוע שבגדלותו הילד לא ישמור תורה ומצוות. במאמר שהזכרתי לעיל ציינתי לדברי האחרונים שהלכו בגישה זו. כך נקטו בעל שו"ת "אחיעזר" (חלק ג, סימן כח) ובעל שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר, חלק ד, סימן כו, אות ג). יחד עם זאת, כבר כתבתי במקום אחר, שאין ללמוד מדבריהם לדיון שלנו. שם היה מדובר על מקרים בודדים. ואי אפשר ללמוד ממקרה בודד לגישה מרכזית ולפעול בצורה כזו לגייר המוני גרים. נוסף על כך, אי אפשר לגייר בלי הסכמה של רוב הפוסקים. ואפילו אם לא נראית בעינינו דעתם של הפוסקים האחרים, בכל זאת, בדברים כללים אי אפשר שכל אחד יעשה העולה על רוחו. צריך הסכמה של גדולי הדור בעניינים כללים כאלו.

אין ללמוד מהעבר, שכל רב היה מגייר כפי דעתו, וזאת משום שתי סיבות:

א. כאן לא מדובר על מקרים בודדים, אלא למהלך כללי ואלפי גיורים.

ב.בימינו יש חשש גדול לגיורים רפורמים וגיורים שלא כהלכה, ולכן יש צורך שתהיה השגחה של הרבנות הראשית לישראל על הגיורים.

הרבנים שתומכים במהלך טענו שמדובר על משפחות מסורתיות ששומרות שבת וכשרות. והדברים מפליאים בעיניי, וזאת משום מספר סיבות:

1. הרבנים טוענים שמהלך זה נצרך כדי להציל יהודים רבים שנשואים בנישואי תערובת. וכאן הבן שואל, וכי יש כל כך הרבה יהודים שהם שומרי מסורת – כשרות ושבת והם נשואים לגויות? ארשה לעצמי לפקפק על הדברים, ונראה לי, שיש כאן העלמת מידע וכיסוי עיניים.
2. איך אפשר לומר שמדובר על משפחה ששומרת מסורת, כשהאב נשוי לגויה? וכי הוא לא יכל להביאה לידי גיור. הרי בסופו של דבר היא שומרת מסורת. מדוע היא אינה מתגיירת? שלא נחשוב שהגיור בארץ ישראל הוא כל כך קשה. הדיינים מקילים רבות בענייני הגיור. ובוודאי אם תהיה אשה ששומרת מסורת, יגיירו אותה.
3. אני לא מבין איך יכול להיות ילד שישמור תורה ומצוות כשהוא גדל בבית שאמו אינה מתגיירת ונשארת באמונתה הקודמת. בוודאי יש סבירות גדולה שהילד לא ישמור תורה ומצוות בעת הגדלות. וכאן אנחנו נכנסים למספר ספקות אם אפשר לגייר קטין שיש סבירות גדולה שלא ישמור תורה ומצוות בעת הגדלות.

אוסיף ואומר שצריך להבין שמהלך זה יש לו טעם נפגם, ויש בו אמירה ששמירת תורה ומצוות אינה חשובה. אפילו אם מקילים בכל מיני מקרים בגיור, לא עושים את הדברים במהלך מוצהר. האמירה בפרהסיא בהקלה בגיור, יש בה זלזול בשמירת תורה ומצוות.

=======

הרב אורי פישר הוא ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה' וחבר בארגון 'רבני דרך אמונה'.