הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, אינו חדל מלספר לכל מי שרק רוצה להקשיב שרב אחד מרבני הערים הקטנות, "התחצף" למולו, על כי העז להציע לו לנהוג כאביו הגדול בכחא דהיתירא, ולא להכביד בעניין גיור קטינים, אשר כידוע הלכה מוסכמת היא שאין צריכים קבלת מצוות.

ואמנם ידוע שכתבו הרבה פוסקים הלכה למעשה שניתן לגייר את הילדים אם אמם מבקשת ומסכימה לכך, גם אם היא עצמה אינה מתגיירת. בזמננו ברור שמה שהאמא לא מתגיירת זה לא מפני שהיא אינה חפצה בגיור- הרי לרוב היא עצמה בת לאב יהודי ונשואה לבעל יהודי- אבל היא מבינה שאין סיכוי לגיירה כפי שלרוב "הסבירו לה" במערכת הממסדית כדי לייאשה וכמו שקורה למאות אלפים.

כשהיא מבינה שיש סיכוי לפחות לבנה להיות יהודי היא מביאתו עם אביו היהודי, בלב שלם ונפש חפצה לגיירו, עתה מצא לו הרב יוסף "פטנט" חדש שלא הוזכר בשום פוסק, שיש בעיה "עצומה" איך יאכל אותו התינוק ממאכלי אמו והרי זה "בישולי גוים". ואת קושייתו הוא לא חדל מלספר בכל מקום, שבה מתחיל לספר, איך "הרב מצוהר התחצף" למולו על שהעיז להציע לו, לא להחמיר איפה שלא צריך.

ועכשיו נשאלת השאלה אולי בכל זאת הרב הראשי צודק? ובכן אני קובע חד משמעית שהוא טועה ומטעה. ראשית בישולי גויים זו גזרה דרבנן משום חתנות, ואין שייך לחוש בגר המתגייר, במיוחד בבן אצל אמו, וידוע בגזירות חז"ל שאין לנו להוסיף גזרות מדעתנו.

שנית; הרי האבא, והבן המתגיירים, וזהו בית ישראל, ובבית של ישראל, יש היתר למשרתים וטבחים גויים. שלישית, כל המוצרים הרי בלאו הכי כשרים, ומשום חשש קל של בישולי גויים אין להחמיר ולמנוע גיור, שהרי הדין שבכל ספק בבישולי גוים יש להקל.

רביעית, איך יסביר לנו הרב יוסף שהגמרא עצמה לא חששה למאכלי טרפות שיאכל בבית אמו שאינה מתגיירת ומגיירים הילד. חמישית- יותר היה מקום "לחוש" לאותו בישול גוים ביחס לבעלה היהודי, כפי שעשה אביו לגייר בת קיבוץ שהייתה עובדת מטבח.

ועתה אסביר; כתבו הראשונים שהדין שהאמא יכולה להביא את בנה לגיור ובית דין יגיירוהו כי הגיור "זכות היא לו" וזכין לאדם שלא בפניו, ומדובר גם אם האימא אינה מתגיירת עמו, כמו שכתבו הרשב"א והריטב"א ועוד ראשונים בסוגיא בכתובות יא', ואם היא לא מתגיירת, הרב יוסף, שאל נא על הגמרא שאומרת שיש לגיירו, היתכן? הרי יאכל בישולי גויים. ועוד הרי כתבו מגדולי הפוסקים האחרונים שכשמגיירים הילד לפי בקשת אמו, מדובר שלמרות שלא יהיה שומר מצוות לכשיגדל, עדיין זו זכות, ולמרות שיש חולקים בכך, הרי הסכמת הרבה מהאחרונים שיש להקל בכך.

אבל מעיון בספרי הפוסקים למדים שבקטנים אין מקום לחשוש ומותר לדעת ראשונים להאכיל להם לכתחילה דבר שאיסורו רק מדרבנן, ולכו"ע דבר שהוא רק מגזרה דרבנן, וכך פסק אביו הרב עובדיה בספריו, מומלץ לרב יוסף לחפש ולמצוא. וזאת לדעת שאפילו המחמירים בגיור בדרך כלל, כגון הגאון האחיעזר הנה כתב בספרו האחיעזר ח״ג סימן כ״ח, שאין מוצא לנכון שירעישו רבני הדור ולצאת במחאה גלוייה נגד הגרות (בכלל, כשיש חשש בשמירת המצוות) כי הוא נדמה כחילול השם כשלא מניחים הנשים להתגייר, ובפרט הילדים שבאמת על פי הדין אפשר לגיירם.