עומדים בפקקים. קצב צמיחת הבעלות על רכבים פרטיים גדול בהרבה מקצב סלילת הכבישים. הארץ צפופה. התחבורה הציבורית אינה מפתה מספיק כדי להשתמש בה. כולם חוגגים, ונוסעים למקומות הטבע הספורים שבמדינה. בימי חול- כולם עובדים, ונוסעים לריכוז מקומות העבודה. ועומדים בפקקים.

הזיהום גדול, העלות הכלכלית כבדה, הרוגז מכביד, השחתת הזמן רבה.

ואף על פי כן.

'סגולה נפלאה' להינצל מעצבנות בפקקים, בעיקר בחגים: לומר שלוש פעמים את הפסוק מקינת מגילת איכה: "דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד".

ולזכור; שפעם הארץ הייתה ריקה. לא היו בה 'באי מועד'. רחל מאנה להינחם על בניה כי איננו.

ועכשיו זכינו לחיות בדור שעומד בפקקים במדינת ישראל. ולשמוח בשמחה גדולה. בעיקר בחגים. יש 'באי מועד' רבים בארץ ישראל.

אשרינו.