מאמר שני בסדרה. את המאמר הראשון ניתן לקרוא כאן.

"האישה בשש נרדמת בין הקרם והסדינים אז תן חיבוק פרידה לרולים ותרד למילואים" שרים הגששים.

"פעם היתה אהבה ביננו ואיננה עוד" | " אין לי תלונות או טענות כלפי בן הזוג, אבל אני פשוט כבר לא אוהבת אותו" | "להט האהבה ירד ונשארנו תקועים, אפשר לחיות ביחד, אבל זה חורק, מדשדש במקום". | "בעלי הוא אדם טוב, מנסה ומשתדל, אבל זה לא מה שהיה פעם" | "מערכת הנישואין הורגת את האהבה" | "אחי, טעיתי בבחירה! " | "הייתי צריכה להקשיב לאמא שלי".

מכירים את המשפטים האלה? לא אצלכם חלילה, אולי יותר מכיוון החברים. הסוף הידוע מראש, זה קרה לכולם, חשבתי שלי זה לא יקרה, הרי האהבה שהיתה אצלנו היתה באמת מיוחדת.

שאלה: האם אהבה היא טרגדיה?

תשובה: בהחלט כן!

מהו רגש?

כאשר אנו עוסקים בעניינים של רגשות הלב כדאי שנעמיד את המונחים על דיוקם ומשמעותם ובעיקר ההבדל בין "רגש" ל "ריגוש"

רגש הוא הבנה פנימית הכרתית כתגובה לאירוע שקרה (חיצוני או פנימי). לדוגמא : "המילים שאמרת לי נעמו לי מאוד" – הרגש:נעימות, כתוצאה מהאירוע: מילים נעימות ששמעתי ממך והתישבו יפה על ליבי. עוד דוגמא: "אני מרגיש אכזבה שלא העריכו אותי היום בעבודה". הרגש: אכזבה, כתוצאה מהאירוע: אוסף ידיעת האירועים שקלטתי היום בעבודה גרמו לי להבין שלא שמו לב לעבודה הקשה שנתתי היום.

הרגש נותן לנו חיבור וממשק מדוייק בין הפנימיות של האדם למה שמחוץ לו. הרגש מיידע אותנו, מלמד אותנו, מסביר לנו, מורה לנו, מבשר לנו, מצייר לנו, משמיע לנו ועוד. ככל שהאדם יותר מודע לעולם הריגשי שלו,מגוון הרגשות שלו גדל וחייו הפנימיים עשירים בקולות וצבעי החיים. להיות מחובר לעולם הריגשי שלנו זה לא קל, במיוחד שיש גם רגשות לא נעימים (עלבון, אכזבה, תסכול, פספוס, כעס, כשלון ועוד ) ובעיקר כשיש רגשות סותרים

מהו ריגוש?

ריגוש הוא דבר אחר, ריגוש הוא מעיין עיצוב מוזמן מראש, רצוני,של רגשות. יצירת מציאות חיצונית מכוונת שתעורר אצל הנפעל רגשות. לדוגמא: באולמי התיאטרון מעלים מחזה שנפעלותו מולידה רגשות אצל הצופים, רגשות של מתח, שעשוע, דכדוך, הזדהות עם מסר ועוד.

העולם המערבי מציע לנו שפע של ריגושים כמוצרי צריכה. ניתן לקנות ריגושים של אקסטרים וחוויות של מתח ופחד בלונה-פרק או בקפיצת באנג'י. ניתן להתמלא בריגושים של אהבה ורומנטיקה בסדרות הטלויזיה.

מי שחולם לחוש מצליחן ורוצה להרגיש את הפסגה, יוכל למלא את עצמו ע"י הזרקת ריגושים מתוכניות הריאליטי קשות התמודדות. הפלגת תענוגות, חופשות אגדיות, איים של פנטזיה הכל כלול ועוד ועוד הם אותם מוצרים שמאוד קל למכור, כיוון שהאנשים צמאים לריגושים, שהרי אדם שלא מפעם בו הרגש חש ריקנות וחוסר טעם לחייו.

תרבות צריכת הריגושים נמצאת בנסיקה, אם העולם ניתן למדוד את כמות הביקוש לפי רמת ההיצע, אזי רואים שהביקוש אדיר. הציבור רוצה ריגושים! רק היום! אפשר בתשלומים!

הבעיה שבתרבות צריכת הריגושים

תרבות צריכת הריגושים זה דבר רע! צריכת ריגושים גורמת להתנתקות האדם מנשמתו, מהרגשות הטבעיים שלו, מרצונותיו הסמויים ובעיקר מהחיפוש העצמי הנדרש והגילוי המחודש שלו שבכל יום ויום.

תרבות צריכת הריגושים גורמת לרעשים רגשיים חזקים שמונעים מהאדם להרגיש את רגשותיו שלו האמיתיים, כיוון שהוא שבוי בתסריט הריגשי שקבעו לו מראש וירגיש מתוסכל אם לא יגיעו אותם רגשות בהזמנה. יוצא שרוב הרגשות שמתעוררים באותו תהליך של "הריגוש" מקורם בדעתנות חברתית, פרסום מגמתי ובעיקר שיווק אגרסיבי של עוד מוצר ריגושי.

במסגרת יעוץ זוגי שנתתי, סיפר לי הזוג על הטיולים הרבים שהם עורכים, טיולים מלאי הפתעות, חוויות, הנאות ובופה חופשי. הם מאוד נהנים, ואפילו אין להם זמן לריב, הקונפליקטים שלהם לובשים כתרי פרחים של הוואי ומשתתקים. אבל, כבר בשדה התעופה בחזור, הכל מתפוצץ להם שוב.

זה בדיוק מה שהראיתי להם, "מרוב ריגושים שאתם ממלאים את עצמכם, אין לכם מקום בנפש אחד לשני, במקום לשלם אלפי שקלים בכל שנה על ריגושים מהנים, צאו לטייל ברחוב, חינם, בנחת והתחילו להקשיב לעצמכם", אמרתי. "קשה", השיבו והוסיפו: "אם אנחנו לא מכניסים ריגושים מהנים, עולים להם מעצמם רגשות מייסרים".

עניתי להם: "אז במקום להתעלם מהרגשות המייסרים, תתחילו להקשיב מה יש להם לומר לכם! מה שאתם עושים זה להגביר את הווליום של הסטריאו באוטו רק כדי שלא לשמוע את המנוע עושה רעשים של אלפיים שח "

ריגוש מהנה בהזמנה מבחוץ, במקום רגש אמיתי מייסר, אבל כל כולו שייך לכם.

כיצד ניתן למזג בין הריגוש לרגש

כפי שאמרנו, רגש הוא הבנה פנימית הכרתית כתגובה לאירוע שקרה. ריגוש הוא הזמנה מראש לאירוע שיוליד רגש ספציפי. אין כוונתי לומר שעלינו להוציא את הריגושים מחיינו. לפעמים ריגושים זה דבר מבורך ונצרך ביותר, לדוגמא: כאשר אני מעוניין לבצע פעולה עבור מטרה מסויימת ואני לא במצב רוח מוטיבציוני מתאים, ריגוש מבחוץ יוכל לעזור לי. כגון: הנעמת הנסיעה ברכב ע"י מוזיקה, לחלום חלומות ורודים בעת למידה למבחן קשה, סיפורי קריוס ובאקטוס לפני השינה ועוד.

לפעמים זו מצווה ממש ליזום ריגוש מבחוץ, משנכנס אדר מרבים בשמחה, משנכנס אב ממעיטים בשמחה. הריגוש יבוא לידי ייעודו כאשר ישתמשו בו במקומות הנכונים ובמינון הנכון.

הטרגדיה שבריגושי האהבה

תחילתה של כל אהבה היא פגישה חזקה עם מי שנראה שהולך למלא את כל מה שהיה חסר. הרבה חלומות, פאנטזיות, תקוות ובטחון לעתיד טוב. התקופה הראשונית של המפגש בו עסוק הזוג בהעצמת הטוב והחוזקות שלו מולידים ריגושים חזקים, ריגושים.

הריגושים הללו הם תולדה של פגישה בין שני העולמות, אך בסופו של יום גם הם בגדר "ריגושים" ולא "רגשות". אותם ריגושים הולכים ונעשים חלשים על ציר הזמן, וטעמם הנעים הולך ומתפוגג, נפער פער ותחושת ריקנות עולה.

ירידת עוצמת ריגוש האינטראקציה מתפרש אצל הרבה אנשים כסופה של האהבה. רבים רואים באהבה ובריגושי האהבה דבר אחד, לפעמים כאותו דבר.

הטרגדיה היא שהזוג מייחס חשיבות שיפוטית למדד ירידת הריגושים, ומסיק אוטומטית שהגיע הזמן לסיים את קיום המערכת.

חמור מכך, שבשלב היווצרות אותי ריק,המערכת הזוגית על פי רוב, נמצאת כבר בשלב מעבר מזוג למשפחה (עם ילדים והרבה עומס של שיגרת הקיום) דבר שמזרז את תחושת חוסר שביעות רצון.

אהבה היא לא טרגדיה

האהבה אינה טרגדיה, הטרגדיה היא שמחברים בין האהבה לעוצמת הריגושים.

אהבה אמיתית היא היכולת שלכם לבחור אחד בשני דווקא שלא בשעת היסחפות ריגשית.

אהבה זו היכולת לפנות מקום אחד לשני בפנים ולהקשיב לרגשות שלכם האישיים ושל בן הזוג. להגיע לרמת רגישות כזו גבוהה שאתם מרגישים מה שבן הזוג מרגיש. דווקא מתוך חיי השגרה והעמל המשפחתי.

הרגשות של האחד מידעים אותו בצורה המדוייקת, מי בן הזוג העומד איתו, מה רצונו לומר, מה האשיות שלו מבשרת לעולם, מה הוא מחדש היום, נוצר תהליך של לימוד והיכרות מתחדש. נכון, זה פחות סוער ועוצמתי כמו שידע בתקופת הריגושים, אבל זה אמיתי.

אהבה שאינה מבוססת על ריגושים, אבל מחוברת חזק בברגים ריגשיים, אמיתיים ובעלת כושר עמידה גם בסערות חיים קשות.

איך בונים את זה? המשך יבוא…

==

חיים גלבוע, יועץ זוגי ומנחה קבוצות. ליצירת קשר: haim@zug.org.il