לאחר מותם הנורא של בני אהרון בשל הקרבתם אש זרה לפני ה', פונה משה רבנו לאהרון אחיו ומדבר אל לבו בדברי ניחומים: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד".

המדרש מבאר שבדברי ניחומים אלה גילה משה לאהרון כי נדב ואביהוא, שני בניו המוטלים ללא רוח חיים בתוככי הקודש, מכונים "קרובים ומכובדים" לשכינה. אם לא די בדברים אלה, הרי שהוסיף משה ואמר לאהרון ששני בניו "גדולים ממני וממך".

תגובתו של אהרון הכהן לשמע דברי אחיו הייתה: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". דקות מועטות לאחר מות שני בניו הגדולים, בעוד קדושת המשכן אופפת את גופותיהם, מאפיינת את אהרון פעולה אחת – השתיקה. רש"י במקום, על בסיס דברי המדרש מבאר כי שכרו של אהרון על שתיקה זו היה: "שנתייחד עמו הדיבור".

פרשת 'שתויי יין' שנאמרה מספר פסוקים מאוחר יותר, באורח פלא פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר". הדיבור האלוקי פונה לאהרון בלבד ולא למשה. במילים אחרות, השכר של אהרון על שתיקתו היה – קרבה גדולה יותר לשכינה.

יש להבין, מדוע השכר של אהרון על שתיקתו היה דווקא קרבה לה'? מה הטעם שלא זכה אהרון באריכות ימים, בחכמה רבה יותר או בעבודות נוספות במשכן?

ישנו פער בין הציפיות האנושיות למבט האלוקי. הן קצרה מחשבתנו מלצפות ולחזות את השניות הקרובות – קל וחומר מימדים של היסטוריה. קוצר הדעת של האדם בא לידי ביטוי בחוסר יכולתו לראות כיצד ההווה משמש מכשיר לבניין העתיד. המפגש של האדם עם מציאות מורכבת, מעורר בו דחף פנימי להגיב, לדבר, לצעוק ואולי אף לבכות. אולם כאן מלמדנו המדרש דברים עמוקים – בשתיקה ובדממה, באה לידי ביטוי האמונה השלמה יותר מכל דיבור חיצוני אחר.

השתיקה במובנה העמוק איננה מבטאת פסיביות, כניעה וחוסר מעש ביחס למציאות, אלא אדרבה, היא מגלה את היחס הנכון אל הדברים, ומתוכו בונה את העולם כפי יכולתה. בדממה יש אפשרות לבנות עולמות וליצור מציאות, שכן היא מתחילה מתוך תהליך של עיבוד והפנמה של האדם החווה את המציאות החיצונית, לכן אמרו חז"ל: "סייג לחכמה שתיקה". השתיקה, ההמתנה והציפייה לראות כיצד יד ה' פועלת במהלך ההיסטוריה – גדולה מכל דיבור או צעקה. יש בשתיקה ביטוי לדמותו של בעל הענווה, אשר מצפה לראות את התמונה במלואה על כל החלקים המרכיבים אותה, חלקים אלה יגלו שצער ההווה היה אף הוא חלק מהטוב המוחלט שה' משרה בעולמו.

אהרון זכה לדיבור אלוקי מיוחד, לא כפיצוי או כניסיון אלוקי לנחמו על מות בניו. השכר לו זכה אהרון "שנתייחד עמו הדיבור", הוא פועל יוצא של שתיקתו לאור המציאות המורכבת. שתיקתו של אהרון חשפה את מדרגתו הרוחנית העצומה וזיכתה אותו בקרבה יתירה לשכינה. משתיקתו של אהרון אנו לומדים שהקרבה לה' באה לידי ביטוי ביכולתנו להיות 'שותקים', 'דוממים' לאור משברי החיים. אמנם מוטלת עלינו החובה לנסות להעמיק במשמעותם ולהפיק ממקרים אלה לקחים ומסקנות, אך כל זאת מנקודת מוצא של ענווה וקבלה מוחלטת של הנהגת ה'.

=======

בימים אלה יצא ספרי על חומש ויקרא, הספר השלישי בסדר הספרים "רוחי אשר עליך". קדמו לו החיבורים על חומש בראשית ושמות.