מאמר ראשון בסדרה

האסוציאציה הראשונית בעולם המערבי ,כאשר עולה המילה "אינטימיות" היא "מיניות" או "גופניות". אבל לא כך היא האמת. התרגום למילה אינטימיות זה "קירבה נפשית" .

זה כבר לא סוד, גם בעולם המערבי, שהכסף אינו גורם לאושר. אחד מאומדני האושר והבטחון הפנימי זהו רמתו ואיכותו של הקשר שיש לאדם עם שאר בני האדם.

האנשים המאושרים ביותר הם האנשים שיש להם רמת אינטימיות גבוהה עם בני אדם, בעיקר עם הסובבים אותם אבל לאין ערוך עם בני משפחתם, כאשר השיא זה עם בן הזוג.

ניתן לחיות חיי אושר גם ללא חיי תענוגות, אך מאושרים אמיתיים לא נוכל להיות כאשר אנחנו בודדים, ואף אחד לא רואה אותנו "ממטר", בעיקר לא רואה אותנו מי אנחנו בפנים.

מהי אינטימיות?

להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר של האדם לידוע, מוכר, לחלוק את גרעינו של האחר, את האמת שלו. זוהי היכולת לזהות את החלקים הטובים והרעים, את הכעס, אהבה ואמביוולנטיות של ה'עצמי' ולקבל חלקים אלו אצל האחר.

אינטימיות היא היכולת לחלוק את ה'עצמי', את ההתרגשויות, הכמיהה, הפחדים וההזדקקות והיכולת לשמוע חלקים אלו של האחר.

את מהותו האינסופית של האדם, גם הוא עצמו לא יוכל להשיג, כי אם ניצוצות ממנה (בפי שכותב הרב קוק זצ"ל באורות הקודש) . גם אותם ניצוצות סמויים הם ממנו, והחשיפה העצמית לוקחת חיים שלמים, לא פעם תגובותיו של האדם מפתיעות אף אותו, אולי בעיקר אותו.

פיסות המידע העצמיות של האדם כמו גלד בצל, שכבות ,שכבות. ככל שהוא יותר יעמיק הוא יגיע יותר ויותר אל עצמו. לא ערך הגלדים היותר חיצוניים כפנימיים יותר. ככל שיעמיק פנימה, רמת המורכבות, הסיבוכיות, וקונפליקטים מלאי המתח תעלה.

ככל שיעמיק, יצטרך יותר הקשבה, הבנה, סבלנות לראות את הספקטרום הצבעוני של צללי נשמתו, אין כל אדם שווה לאחר, לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו בפרספקטיבה נצחית.

אינטימיות היא תהליך של חשיפה של אותם גלדי בצל פנימיים, הגלדים הפנימיים ערכם רב יותר וחשוב. תענוג גדול לאדם לחשוף אותם לאחרים, משאלתו היסודית של האדם  שכל העולם יראה את כל כולו עד הסוף, יקבל אותו ויאהב כל נים ונים על כל המורכבות שבו.

אבל, לא כל העולם יכול לראות את האדם כפי הערך האמיתי שאותו גלד שווה באמת. ולכן נוצרו בעולם רמות שונות של אינטימיות כלפי כל מערכת יחסים. לדוגמא לאנשים בסביבת העבודה האדם יסכים לחשוף עצמו עד גבול מסויים, לעומת החברים היותר קרובים ועל זה הדרך.

האדם מגן על גלדיו ומסווג אותם על פי רמת הבטחון שהוא מרגיש ,הכל לפי רמת הסכון שהוא מוכן לתת ביד "מופקדי פרטיו". כאשר הוא חושף, הוא למעשה מפקיד מליבו אצל האחרים הוא רוצה להיות בטוח שערכם הרב האמיתי ישמר גם אצלם.

עם החתונה באים הבלבולים

עד כאן ההגדרה הכללית. בזוגיות , לכאורה היה נכון שהאדם יוכל בבטחה להפקיד את רוב אישיותו בידי בן הזוג, ובכך להפוך למאושר עלי אדמות, שהרי סופסוף מישהו רואה אותו "עד הסוף", אבל דווקא כאן זה מתחיל להסתבך, לבלבל ומעט לייאש.

לאחר החתונה, כאשר המערכת יציבה, אזי ישנה כמיהה פנימית להגביר את התהליך האינטימי (ללא תהליך אינטימי קבוע, המשכי ורציף, האדם מתמלא תסכולים) כי אז האדם חי מול כמה כוחות מלאי מתחים ומאבקים. עצם העניין שהוא חי עם בן זוג שרואה אותו אבל בעיקר שופט אותו, על מורכבותיו, חוזקותיו, חולשותיו, רצונותיו, זו כבר סביבה נפיצה להמשך תהליך החשיפה.

חשיפה יכולה להיות רק בסביבה בטוחה, רק במקום בו מפקיד הגלד היקר יודע שהמופקד ממשיך לתת את המשמעות האמיתית לאותו גלד.

אהבה מאפשרת לתהליך האינטימי, אבל הרבה יותר נכון להדגיש שהתהליך האינטימי מייצר אהבה.

(המשך יבוא…)

==

חיים גלבוע, הוא יועץ זוגי ומנחה קבוצות  ניתן ליצור קשר באמצעות כתובת הדוא"ל haim@zug.org.il