ראש ישיבת 'בר אילן לאומנויות בתל אביב, הרב בני פרל, מתייחס לפרשת הרב אלון ולביקורות על התנהלותו של הרב חיים דרוקמן, ואומר כי הביקורות עליו אינן במקום שכן בהתחשב בחומר שהיה מונח לפניו הרב דרוקמן נהג כפי שהיה צריך לנהוג.

הרב פרל פרסם פוסט בפייסבוק והקדים לו כשכתב כי הוא יודע שדבריו אינם יהיו מקובלים על רבים מחבריו ו"אזכה במנת שיימינג עצומה", כלשונו. עם זאת הוא הבהיר כי למרות המחיר הצפוי הוא מרגיש צורך לכתוב שכן "משהו בוער בי", כהגדרתו.

בפתח דבריו כתב הרב פרל: "בשבוע האחרון התרחבו אימרות הבלע כלפי הרב דרוקמן. אינני נמנה על תלמידיו ויתכן שאם תגידו לו את שמי הוא ידע לומר עליי לא יותר משלושה משפטים. לכן דבריי באים בנקיון: הרפו מהאיש ומהפרשה".

בשלב הזה מגולל הרב פרל את שלב חשיפת הפרשה ומסביר מדוע לטענתו הרב דרוקמן נהג נכון: "כשנה לפני שהתגלתה פרשת הרב אלון, נכחתי בפורום סגור שבו טענתי שתי טענות: א. יש להאמין למתלוננות מבלי לבדוק בשבע חקירות. ב. בטיפול בהטרדות מיניות, יש להסיר כפפות וללחום בידיים חשופות ועד תום".

הרב פרל סיפר כי "כמה חודשים לאחר שפרשת הרב אלון התפוצצה, קיבלתי שיחת טלפון חריפה ובוטה מאחד מידידיי. 'תתבייש לך', צעק, כאשר מדובר בנשים, אתה מלמד להילחם, אבל כאשר נערים נפגעים, אתה שותק. הוא האשים אותי בפמיניזם, בשנאת גברים, בחנופה לארגוני נשים. כל אלו האשמות שווא. הייתה סיבה אחרת, הסכיתו ודעו".

הרב פרל המשיך לגולל את הנסיבות שהביאו אותו לגונן על הרב דרוקמן וכתב: "מסיבות שונות שלא צריך לפרט, בשעה שהחלו שמועות על ההאשמות נגד הרב אלון, הגיעה אליי כמות אדירה של מידע. חלקו של המידע, היה נראה מאוד מהימן. אפשר לומר שאפילו היה נראה כאמת מוחלטת. המידע היה לטובתו של הרב אלון. אולם מצד שני, אנשים שרחשתי להם אמון רב טענו אחרת. באותה עת התייעצתי במגוון נושאים עם הרב יעקב אריאל, בעיניי הוא היה אדם בעל שיעור קומה עצום, מדייק את הנכון והראוי ולא נוטה ימין ושמאל. כך גם הרב יובל שרלו שהכרתי כאיש שרק האמת הנקייה לנגד עיניו ועוד ועוד רבים מאוד".

"ומצד שני המידע הסותר. והנה בא הדבר שעליי לומר: ביקשתי מאותם אנשים שמסרו לי מידע, להביאו בפני הרב אריאל והרב שרלו ובפני חנה קהת. הם אמרו לי: 'הרב דרוקמן יודע מכל מה שאמרנו לך' .ולמה לא שאר הרבנים? שאלתי. הייתה שם תשובה מתחמקת משהו בסגנון, זה עבר והם לא קבלו, הם יודעים ממילא ועוד כהנה".

הרב פרל מגלה כי גזר על עצמו שלא לדבר בנושא: "הרי כל מי שמכיר אותי ויודע את מידת ההקשבה שנקטתי בה, יודע יפה שהבלבול רחוק מאוד מדרכי. והייתי מבולבל. אולי לראשונה בחיי הציבוריים".

בשלב הזה מתייחס הרב פרל לרב דרוקמן וכותב: "הרב דרוקמן לא צריך את תמיכתי ולא כלום, הוא אדם גדול בפני עצמו. אבל האמת צריכה. הייתה לקונה, היה חושך. אי אפשר לבוא בדין על כך".

"כלפי עצמי", המשיך הרב פרל, "יש לי הרהורי תשובה וכאבים רבים. אבל יתכן שלאור מה שהיה מונח לפניו, הרב דרוקמן נהג כפי שהיה צריך לנהוג (במקרה זה של הרב אלון)".

בסוף דבריו מבקש הרב פרל לא למחוק לרב דרוקמן את פועלו רב השנים בגלל מקרה אחד: "האם אתם מבקשים לקחת הכל מאדם שפעל כל כך הרבה וכל כך ברצון טהור להיטיב ולבנות, רק משום שהיה חושך על פני תהום?".