פארסת דינה זילבר בועדת הכלכלה של הכנסת, מציבה לנו דוגמה חיה, איך הימין לא יודע לשלוט. שוב ראינו איך ההצהרות הבומבסטית והלוחמניות של חברי הכנסת ושרי הימין (עונש מוות למחבלים, מכה קשה לחמאס) מתנדפות לאוויר חם כשזה מגיע לשלב היישום.
נזכיר, המשנה ליועצת המשפטית דינה זילבר מנהלת כבר תקופה מדיניות עצמאית בניגוד לדעת שרת המשפטים שקד. הדברים הגיעו לשיא לפני מספר שבועות כשזילבר נתנה נאום פוליטי בכנסת, בו תקפה את מדיניות הממשלה ובעקבות כך החליטה שקד למנוע ממנה לייצג את הממשלה בדיונים בכנסת. אלא שכוונות לחוד ומעשים לחוד.
מנדלבליט מצפצף על שקד
ראש הממשלה בפועל – היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (מינוי של שקד, אגב) – הודיע לשקד כי הוא מצפצף על ההחלטה שלה, ושלח את זילבר לייצג את משרדו בועדת הכלכלה אותה מנהל ח"כ מהאופוזיציה אית כבל. שקד עשתה שריר והודיעה מצידה, כי היא תגיע לישיבת הועדה, ותייצג את המשרד בעצמה.
שקד אכן הגיעה לישיבת הועדה, וכל זמן שישבה בדיון, נוכחותה של זילבר הייתה מיותרת. אלא שאז שקד יצאה מהדיון, וכבל ניצל את המצב כדי לתת זכות דיבור לזילבר, שהפכה להיות נציגת משרד המשפטים. בכך למעשה רוקן כבל את החרם של שקד מתוכנו. זהו מקרה שני בשבועיים בו איילת שקד מציבה סולם גבוה ומתקפלת ממנו בקול ענות חלושה, וזאת לאחר האולטימטום הכושל על פרישה מהממשלה אם בנט לא ימונה לשר הביטחון.
מה אפשר היה לעשות?
משום מה, בימין דווקא היו מרוצים מהצעד של שקד, והסבירו כי הכישלון הזה הוא דווקא הישג. "כל הכבוד על העמידה מול זילבר ועל היציאה מהאולם כשהחלה לדבר" כתבה אושיית רשת מוכרת, על הצעד של שקד. כנראה כבר כל כך התרגלו בימין להפסדים וכשלונות, שגם הפסד מכובד הוא סוג של ניצחון.
מה כן ניתן היה לעשות? קודם כל שקד יכולה הייתה לשהות בדיון עד לסיומו, מה שהיה מונע מזילבר את זכות הדיבור – כפי שהתחייבה שקד. גם אם כבל היה מתחכם ונותן לזילבר את זכות הדיבור, הייתה שקד מציינת כי מדובר בדעתה הפרטית ולא בדעת משרד המשפטים, מה שהיה מחזק עוד יותר את התודעה שזילבר אינה מייצגת.
אפשרות נוספת היא מניעת זכות הדיבור מזילבר בדרכים פחות פרלמנטריות. חברי כנסת מהקואליציה היו נכנסים לועדה ופשוט מפוצצים אותה, כפי שעשו בשמאל לדיון בועדת הפנים בהשתתפות יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין. בכל פעם שגופשטיין ביקש לדבר, התפרץ ח"כ תורן לדבריו, וצעק עד שהוצא מהועדה בשלוש קריאות על ידי היו"ר. כך במשך שעה ארוכה, צעקו והוצאו חברי הכנסת של השמאל מהועדה, וגופשטיין לא הצליח לדבר. יש לימין מספיק חברי כנסת שיכלו לפוצץ את הדיון: מיואב קיש, דרך מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', אמיר אוחנה ועוד.
לא מדובר באיזו גאונות או דורסנות, אלא בתרגילים פוליטיים של ח"כים מתחילים. כל עוד בימין יתנחמו בהפסדים מכובדים במקום לשאוף לניצחון, פארסה כמו זו שדינה זילבר האכילה את איילת שקד, נראה עוד הרבה פעמים.
תגובות