כ-300 איש מילאו אמש (ג') את אולם הכנסים של מכון ון ליר בירושלים, עילת ההתכנסות היא השקת "פרשיות ומשפטים", ספרו החדש של ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט.
הספר שעוסק במשפט העברי בראי פרשת השבוע נוגע בין השאר בשאלות הבוערות שבחיינו: האם המשפט העברי מכיר בחופש הביטוי? כיצד קובעים את קו העוני? ענישה קולקטיבית וחירות התנועה.
בספר נידונים גם נושאים שעל סדר היום הציבורי של מדינת ישראל כמו השוויון בין המינים, היחס לפליטים ולמבקשי מקלט, סחר בבני אדם ומינוי אנשים הנושאים על גבם "קופה של שרצים" לתפקיד ציבורי, שחיתות וטוהר הבחירות, זכות השתיקה ועונשם של רוצחים.
פרופ' דפנה ברק ארז, דקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, שנבחרה לשופטת בבית המשפט העליון שיבחה את הספר והדגישה את אתגר המודרנה והריבונות על פי פרשות השבוע, "בפרשות השבוע אנו רואים איך מתמודדים לראשונה עם תביעות מול שלטון. עוד הדגישה כי כבר בתקופה מוקדמת ניתן לראות כי מול כל זכויות ניצבות חובות שעלינו כבני אדם לנהוג לפיהן".
חשין: לא התחברתי לגמרא
ד"ר מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), סיפר על הניסיון הכושל בילדותו להתחבר ללימודי התלמוד.
חשין שאל "האם מעוניינים אנו בשימור התלמוד וחז"ל? וענה כך שאסור להניח שהתלמוד יהיה נחלתם של קבוצות מסוימות בחברה אלא של העם כולו.
הרב ד"ר בנימין לאו, ראש בית המדרש החברתי בית מורשה ורב קהילת הרמב"ן ירושלים, תיאר את שנות הגלות של העם היהודי כתאונה שהתרחשה והובילה לכך "שכיווצו את עיסוק התורה למימדים של בית, לימוד תורה, ימי משיח, שנותנים מזור לנפש אבל לא מרחב לחיים. תורה דורשת לראות בני אדם, נוכחות של צדקה ומשפט."
הרב לאו הדגיש בדבריו את עבירת הלבנת הפנים ששקול לכל שלוש העבירות של ייהרג ובל יעבור. על כך העלה הרב שאלה, בהקשר ליישום המשפט העברי בחיים המודרניים, "האם עיתונאי שהולך לעשות כתבת תחקיר על אדם ומישהו יודע שזה הולך להתפרסם, האם על הכתב יהיה דין רודף?"
בסוף הערב תיאר חתן השמחה, ד"ר אביעד הכהן, את המשפט העברי כ"נכס צאן ברזל במשפט המודרני."
"רובו של המשפט העברי בחובות האדם ולא בזכויותיו כבר מתקופה האדם בגן העדן. האדם קיבל מצוות ולא רק זכויות. צריך לזכור שהמהלך בעיסוק במשפט העברי עלול ליפול למעין רומנטיקה אך השלכה מהמשפט העברי למשפט בן ימינו היא השוואה קשה ביותר כמו כל השוואה בין שיטות משפט שונות בעולמנו".
מה דעתך בנושא?
2 תגובות
0 דיונים
קרן בן יבנה
העיתונאים משולים לשליח בית הדין שנשלח להרוג את הנידון. אני לא אומר שאפשר לסמוך על שיקול הדעת של העיתונאי כפי שאפשר לסמוך על שיקול הדעת של בית הדין, אלא אומר...
העיתונאים משולים לשליח בית הדין שנשלח להרוג את הנידון. אני לא אומר שאפשר לסמוך על שיקול הדעת של העיתונאי כפי שאפשר לסמוך על שיקול הדעת של בית הדין, אלא אומר שהחברה זקוקה לעיתונאים, שיחטאו באור השמש את העוולות הגדולות, ולכן הם מתפקדים כמגיני החברה, בדיוק כמו שלוחי בית דין. וגם, ואני כותב לקמן ומצפה לתשובות ענייניות, אין לנו שיטה יותר טובה למנוע עוולות אלא העיתונות, ולכן אנו נדרשים להקריב את ראשיהם של כמה אנשים זכים וברים כדי שתהיה יכולת לערוף את הראשים המסואבים. אין מה לעשות, זהו המחיר, ויש להעדיף לשלם אותו מאשר לרסק את העיתונות.
המשך 00:10 03.02.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
רבנים קשטו עצמכם תחילה. יש כאלו רבנים שהם הרבה יותר גרועים מעיתונאים. הם מלבינים פני זולתם ברבים מוצאים דיבה ואף לא טורחים לבקש מחילה ולתקן את העול שעשו לזולתם. העיתונאים...
רבנים קשטו עצמכם תחילה. יש כאלו רבנים שהם הרבה יותר גרועים מעיתונאים. הם מלבינים פני זולתם ברבים מוצאים דיבה ואף לא טורחים לבקש מחילה ולתקן את העול שעשו לזולתם. העיתונאים לפחות לא מצהירים שהם עושים זאת בשם ד'. .
המשך 19:04 01.02.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר