לרגל צאת הביוגרפיה 'הנני' שכתב עליו העיתונאי אלישיב רייכנר, העניק הרב חיים דרוקמן ראיון לאתר ynet, במהלכו התייחס לנושאים הבוערים על סדר היום. במהלך הראיון הבהיר ראש ישיבת אור עציון כי השימוש במושג 'הדתה' גובל לעיתים באנטישמיות, רואה עדיפות לשירות לאומי לבנות וסבור כי תנועת הנוער בני עקיבא צריכה להמשיך ולהתנהל בצורה מעורבת של בנים ובנות.

למה הכל צריך להתנהל בצורה חילונית?

"אני חייב להתקומם נגד המילה הזו וטוב שהזכרת אותה, כי היא נשמעת על כל צעד ושעל, ולעתים בהקשרים אנטישמיים ממש", אומר הרב דרוקמן על הטענות ל'הדתה' בחברה הישראלית בכלל ובצבא בפרט. לדבריו: "אני לא מבין, למה הכול צריך להתנהל בצורה חילונית? מה מפריע לאדם חילוני שיהודי דתי יתנהג כפי אמונתו? זה לא יאומן. מתקיפים את החייל הדתי גם כשהוא לא מבקש לכפות משהו על החייל החילוני, אלא לעבוד לפי מה שמאושר עבורו בבסיס בשבת, שהרי אחרי הכול זה צבא אחד, צבא של מדינה יהודית. משתמשים במילה 'הדתה' נגד כל סמל יהודי. כל דבר יהודי ישר זה הדתה. איפה אנחנו חיים?".

בני עקיבא צריכה להיות מעורבת

הרב דרוקמן מצדד, כאמור, בכך שבני עקיבא תמשיך לפעול במתכונת מעורבת: "אם יש רצון לחנך את הנוער לדרך הציונית-דתית, צריכה להיות מסגרת שהנוער יבוא אליה על מנת שנוכל לחנך אותו. גם ביישוב דתי הציבור מגוון מאוד. אם יש רצון למשהו סקטוריאלי, קטן ומצומצם – אז ההורים שמחנכים לכך יעשו כך עבורם, אבל עדיין זה יהיה סקטוריאלי ומצומצם. כדי לחנך את הנוער כולו, שלא לדבר על הנוער של כלל ישראל, יש צורך בתנועת 'בני עקיבא' כפי שהיא".

ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא מבהיר כי "צריכים להקפיד על כל ההלכות הדרושות, אבל המסגרת צריכה להיות מעורבת. במבחן התוצאה רואים איך הוליד החינוך של 'בני עקיבא' עולם תורה ציוני אדיר ועולם התיישבות אדיר. רואים את בוגרי ובוגרות התנועה משמשים בתפקידי מפתח בחברה הישראלית. אז צריך להמשיך ולחנך כך".

מן הראוי שנשים ישרתו בשירות לאומי

למרות הקו המתון שהוא מוביל ביחס לבני עקיבא, הרב דרוקמן סבור שהמקום האידיאלי עבור בנות הוא בשירות הלאומי ולא בצבא.

"בנות יכולות לתרום הרבה מאוד, ואני בהחלט חושב שצריך להשתמש בכל הכישורים שלהן. הן מסוגלות למלא תפקידים יוצאים מגדר הרגיל שחיוניים לביטחון מדינת ישראל", הוא אומר. "אני לא מדבר על תפקידי שירות לשכה, אלא באמת תפקידים חיוניים. אבל אני חושב שמן הראוי שהן תעשינה את זה במסגרת אזרחית, כמו אזרח עובד צה"ל. זו דעתי באופן כללי".

הרב דרוקמן סיפר כי "אמרתי לפני מספר שנים לאחד מבכירי צה"ל: מה ההבדל בין צבא לשירות לאומי? גם בשירות הלאומי הבת יכולה להגיע למקום שלא טוב לה מבחינת בינו לבינה. אנחנו חיים בתקופה שכל כך מדברים בה על הטרדות, בל נתעלם מזה, וגם בשירות לאומי זה יכול להיות. אבל אז, למחרת לכל המאוחר, היא יכולה לארוז מזוודה ולחזור הביתה, ובצבא היא לא יכולה לעשות את זה. היא מחויבת, היא מגויסת. אמר לי אותו בכיר: 'אתה צודק, אני אדאג שגם בצבא זה יהיה כך, ואם מישהי תרצה – היא תוכל לעזוב במיידית בעקבות דבר כזה'. הוא הבטיח לחזור אליי בעניין, ולא חזר. אז היום, זה בעיניי ההבדל".