מאז תחילת דרכה אודהליה ברלין קיבלה באהבה את האיסור להופיע בפני גברים, כבר למעלה מעשור שהיא מופיעה בפני קהל נשי בלבד ומצליחה למצוא בזה ייחודיות ואפילו פרנסה.

"הבחירה שלי בתחילת הדרך היתה בחירה הלכתית" מספרת אודהליה לסרוגים "אך לאורך השנים והדרך גיליתי שיש אנרגיה אחרת למופעי נשים- ואני בוחרת לעבוד עם האנרגיה הזו. יש משהו חשוף ואחר בהופעות שלי ולא בהכרח הקסם הזה יורגש בקהל מעורב".

לא מרגישה לפעמים החמצה של עוד קהל? 

"האמת שלא… כמובן שאין לי משהו חס ושלום מול גברים, אלא כמו שיש מעגלי נשים- ככה יש הופעות נשים.

מבחינתי זה לא עניין דתי הלכתי. במקביל להופעות שלי אני גם עושה הרבה הפקות עם אבא שלי משה (מוסא) ברלין, שם אמנם אני לא שרה, אבל אני שותפה מלאה בתוכן, בהפקה ובהנחיית המופע. אני חושבת שאם מישהו מרגיש החמצה זה לא אני אלא הקהל".

"אם מישהו מרגיש החמצה זה לא אני, אלא הקהל" (צילום: הילה שילוני)

יש לא מעט זמרות דתיות ותיקות וחדשות שמופיעות בפני קהל מעורב, חושבת שהן טועות?

"לכל אחת יש את הסיפור ואת השיקולים שלה ואני חושבת שכל אחת זכאית לבחור את דרכה מבלי להתנצל. אישית, אני לא מחפשת היתר, כי אני חושבת שגם אם יהיה לי היתר- אבחר עדיין להופיע רק לנשים, אבל ימים יגידו.

בכל מצב להיות מוזיקאי זו עבודה קשה שדורשת השקעה והתמדה וצריך להיזהר שזה לא יהפוך להיות תירוץ. לא בטוח שאם אישה תופיע לקהל מעורב זו תהיה הערובה שלה להצלחה, אותנטיות ונאמנות ללב הן ערובה יותר גדולה להצלחה בעיני".

על אף ההקפדה לשיר בפני נשים בלבד, ברלין מאמינה כי 'איסור שירת נשים' פחות מורכב וסגור כמו שכולם חושבים.

"לא מזמן אחיין שלי שעוד לא מלאו לו שלוש עשרה, סירב לשמוע דיסק שלי- כי אני אישה" מספרת אודהליה "במקום לכעוס עליו, שאלתי אותו למה הוא מסרב והאם הוא למד את ההלכה, הוא הודה שלא. סיפרתי לו שאני דווקא כן למדתי אותה, ושיש בה הרבה יותר מרחב ממה שחושבים.

כמו בפסח שההלכה היא שאסור לאכול חמץ, אבל כולם מנקים אבק בהיסטריה- ככה גם באיסור שירת נשים, מה שקורה היום רחוק לפעמים מהאיסור המקורי. סיכמתי איתו את השיחה בכך שאמרתי לו שישתדל תמיד לעבוד את הקב"ה ולא את החברה. זה משהו שאני מקווה שיקרה במוזיקה- אבל גם בשאר התחומים, מרחב מתוך אמונה בה' וכבוד האדם"

כאלול פגש את ברלין 

אם תבדקו את הלו"ז של אודהליה בחודש אלול, כנראה שלא תצליחו להכניס סיכה. משהו בניגונים של החודש הזה מצליח להוציא ממנה צד נוסף ומיוחד "יש בניגונים האלו משהו שתמיד מזיז לי מיתר בלב, כאילו הם על תדר אחר משאר השירים" מסבירה אודהליה.

>>חושבים שאודהליה צריכה להיות זמרת השנה במוזיקה היהודית? לחצו כאן והצביעו עכשיו!

לצד הופעות שוטפות בכל הארץ, צאת סינגל חדש בשם "סליחות" ואלבום שלישי מתוך המופע "אוחילה"- היא עובדת בכל הכוח לקראת המופע השנתי שיסגור לה את חודש הרחמים והסליחות.

"גם אם יהיה לי היתר- אבחר עדיין להופיע רק לנשים" (צילום: יחצ כאן)

מאז שנת 2009, אודהליה מקיימת מידי שנה מופע בשם "אוחילה", בו היא מבצעת בעיקר שירים ופיוטים מתפילות הימים הנוראים לצד מגוון סיפורים אישיים מחייה- שחלק מההופעות מולידות גם אלבום חדש. כשהשנה תמלא אודהליה את בנייני האומה וגם את המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב- באווירת החודש המיוחד.

מהו הניגון האהוב עליך בימים אלו?

"בכל שנה זה משתנה. לפני כמה שנים המפיקה של "אוחילה" דאז  רבקה באבאי גרנביץ' הכירה לי את הפיוט "עת שערי רצון", בהתחלה לא רציתי לבצע אותו כי חשבתי שאני אשכנזייה מדי בשבילו. אבל לאחר שהיא התעקשה וישבה איתי הברה הברה, אני חושבת שזה הפיוט היפה והנוגע ביותר ששרתי בשנים האחרונות".

מגיעה למסך עם כוח נשי

בקרוב אודהליה תצטרף לאמנים כמו גד אלבז, מוטי שטיינמיץ, ניסים בלאק ועוד רבים- ותחשוף את חייה כמוזיקאית דתייה על המסך, בסדרת הדוקו החדשה "חסידיסטוק" המשודרת בכאן 11.

אודהליה שגדלה באלקנה למשפחה מוזיקלית במיוחד והספיקה להיות כלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית, תוכיח שעולם המוזיקה הנשי לא פחות גדול ומשמעותי מעולמם של זמרים גדולים במוזיקה היהודית.

על אף ההצלחות וההישגים, מרגיש שהזמרות והיוצרות הדתיות עדין לא הצליחו להיכנס אל תוך קידמת המוזיקה היהודית. זה משהו שאת מרגישה לפעמיים? 

"גם במוזיקה הכללית והעולמית אחוז הנשים לא גבוה, כך שזה לא נתון שמייחד את המגזר. אני פחות עסוקה בלחשוב מה אין ולמה זה ככה ויותר עסוקה בלייצר את הדבר עצמו.

השפעת המוזיקה הנשית בעיני היא לא רק אם יש זמרות או אין זמרות – אלא מורגשת גם באופי המוזיקה, ההפקה ותוכן השירים – בתחום הזה אני מרגישה שיש השפעה נשית על המוזיקה הגברית".

"מרגישה שיש השפעה נשית על המוזיקה הגברית" (צילום: אליהו ינאי)

מרגישה כמו רבי עקיבא

על אף שהיא הפכה כבר לאחת הזמרות המוכרות במוזיקה היהודית, אודהליה החליטה לעשות השנה עצירה ולהתחיל ללמוד בבית הספר למוזיקה הנחשב "רימון", כמו עוד מוזיקאית בתחילת דרכה. "מרגישה כמו רבי עקיבא, שהגיע ללמוד עם כל הצעירים".

רימון, למה דווקא עכשיו?

"עיקר העבודה שלי נעשית דרך האוזן והלב. קריאת וכתיבת התווים והידע התיאורטי אצלי- פחות חזקים. כשהייתי בגיל 'המתאים' רימון לא היה בכלל הסל האפשרויות שלי וכמעט כמו כל בוגרת חינוך דתי הלכתי ללמוד מוזיקה בשילוב חינוך מיוחד באחת המכללות לחינוך.

במרוצת השנים ובמפגש עם המוזיקאים והמוזיקאיות האחרים- הרגשתי שחסר לי בסיס ושאני לא 'דוברת את השפה' עד הסוף. ניצלתי את לימודי השבתון להם הייתי זכאית ממשרד החינוך ו…קפצתי למים".

לא חששת מכל מה שמתלווה לכך?

"כן, זה תהליך שלווה בהרבה חששות, מכך שאני מבוגרת יותר מהסטודנטים האחרים, ובאה מהמגזר הדתי, חששתי שהפער יהיה גדול מדי ושלא אמצא את עצמי שם. החששות התבדו די מהר- כשגיליתי המון אווירת פרגון גם מהצוות וגם מהסטודנטים.

בדיעבד אני ממש שמחה שהלכתי ללמוד עכשיו- אחרי שכבר יש לי 'קריירה' ולא בהתחלה".

למה?

"אם הייתי הולכת בהתחלה- יש מצב שהייתי מתייאשת וחושבת שלעולם לא אוכל להיות מוזיקאית. ככה אני יודעת שאפשר להצליח גם אם עובדים עם הלב וכל השאר בונוס".

הפרק המלא עם אודהליה ישודר ביום שלישי הקרוב (28.8) בסדרה "חסידיסטוק" בכאן 11 ובדיגיטל.