מר אלי ברקת הוא בעל דמיון מפותח, הוא משוטט בו במחוזות נפלאים, עולמות של 'בערך'. הנה כך נראה העולם ששרטט לפנינו: עולם של בערך של תורה: כשרות- בערך, שמירת שבת- בערך, צניעות- בערך, לימוד תורה- בערך ועוד ועוד.

בואו נמשיך לנסות לדמיין עולמות של בערך.

צבא! אתם יכולים לדמיין לכם צבא שבו מפקד נותן פקודה להסתער על הכיפה הראשונה מימין כי שם נמצא האויב, ולא על השניה שבה נמצאים כוחותינו, והחיילים מסתערים על השניה? טוב זה בערך.

היי טק! שורות קוד בתוכנה שמפעילה את התחבורה הציבורית והרמזורים שכתובים רק בערך, מן הסתם יהיו כמה תאונות דרכים, אבל מה זה משנה- אנחנו חיים בעולם של בערך. עולם נפלא, לא כך?

האם אנחנו צריכים לדמיין עוד תחומים של בערך? יום אחד לפני שנים באתי לבקר את סבי החולה, היתה לו קופסה שמחולקת לימות השבוע ובה תאים תאים לזמני היום, ובכל תא סדרת התרופות המתאימה לאותו היום ולאותה שעה. סבתא שלי הלכה בשביל הזהב ה"ספרדי" של "בערך", שפכה את כל התרופות לפניה על השולחן, ונתנה לסבא אחד צהוב ואחד לבן – כי בערך זה מה שהיה נראה לה מתאים, ואחר כך לקחה גם אחד ורוד לעצמה -למה? ככה, זה בערך מתאים, לא כך?

כבר רבי יהודה הלוי הספרדי בספר 'הכוזרי' המשיל את הבודה לעצמו דרך לקיום מצוות בערך ובאופן של "שביל הזהב"- שתואר במאמר של מר ברק- למי שנכנס לבית מרקחת ובוחר תרופות לחולה בערך, לפי מה שמתחשק לו. האם יש סיכוי לחולה להבריא בצורה שכזאת?

ריה"ל טען שמצוות התורה והלכותיה הן הדרך המדוייקת לקיום רצון ריבונו של עולם בעולמו, כן, ריבון במובן של אדון ומצווה, של עולם- הוא אדון העולם. ככה הוא רוצה שנחיה ונתנהג. לנו אולי מתחשק לעשות מה שבא לנו, ואיך שאנחנו מדמיינים, אבל לא זו דרכה של תורה, ולא זו דרכם של חכמי ספרד.

אז נכון שבזמנים מסוימים יש צורך בהעלמת עין, במתיחת גבולות ההלכה כדי לשמור על היהדות, אבל האם זהו שביל הזהב? האם זו דרך המלך? גם מר ברקת משתמש כיום בסלולרי הכי חכם והכי טוב שיש, ולא מסתפק בפליפר הישן והאהוב של פעם, שביל הזהב הישן. הוא מן הסתם רוצה לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר.

גם אנחנו. זו דרך המלך. זה שביל הזהב. מדליית זהב מגיעה למי שעשה את מה שהיה צריך לעשות בצורה הטובה ביותר, ולא נשאר בבינוניות מדומיינת.

=======

הרב חיים מרקוביץ' ראש מערך הכשרות בגוש עציון וחבר בארגון 'איגוד רבני קהילות'.