ואת מוצאת את עצמך פתאום באמצע החיים עם כאבים של בחורה בגיל עשרים. התחתנת, בנית לעצמך בית, גידלת בו את ילדייך, והעמקת את יסודותיו- ואחרי עשור, ולפעמים אפילו שניים, הכל התפרק ואת בונה את עצמך מחדש.
נולדת לעולם חדש. לא מוכר. מפחיד. הלבד הוא עולם קשה ואכזר, יכולת קבלת ההחלטות כמו גם העצמאות המחודשת זרה לך. אבל את לומדת, גדלה ומתפתחת בעולם החדש, הזר והמנוכר. החיים לימדו אותך לשרוד. ובתוך בליל החיים של ילדים, בית, עבודה, ספורט וחברים הנפש צמאה לחבר.
מה קורה בשוק הפנויים הפנויות פרק ב'? הרבה יטענו שכשמו כן הוא: שוק. יותר מידי גברים עייפים מהחיים, שרק מחפשים ריגושים. אבל ברמת ההגדרה יטענו שהדרך לזוגיות ב' בריאה עוברת דרך תחנות ביניים, וגם הנשים תורמות את שלהן עם חיפוש אינסופי אחר האביר על הסוס הלבן. נקי ללא רבב. והתוכן הוא לא סטראוטיפי. כל האמור על גברים נכון לנשים וגם להיפך.
המציאות היא קשה, ומאוד לא מקלה. גם ההיקבעות של סטטוס גרוש/ה לאורך זמן לא תורם לעניין. ההרגל לעצמאות ולבד הוא כבר לא בדידות ופחד אלא עצמאות, חופש, חברים- וככה המשבצת נוחה מידי כדי להישאר בה. הפחד מפני כישלון אפשרי משתק ויותר הורס מאשר מחזק.
ומעל הכל ולפני הכל, יש כאלו המרגישים בשוק הבשר. הבדיקה, הבחינה של איש את רעהו, הניסיון להיכנס ליחסים אינטימיים- הורס הרבה פעמים לאלו הממהרים ולאלו ששומרי נגיעה או אפילו נידה. שוק הבשר עמוס לעייפה.
ובטווח את/ה נמצאת. מבולבל/ת וחושש/ת- כ"כ רוצה ויחד עם זאת הורס/ת ושובר/ת. ללא סבלנות להכלה, לזמן, למנטליות משתנה. ואת/ה מבין/ה עם עצמך שרק אהבה לא מספיקה. זה הזמן ללמוד, להרגיש ולגעת בכאב. לא רק בפוטנציאל המתחלף. לבדוק ולחפש כי הסבלנות משתלמת. זוגיות היא מתנה שמגיעה לכל אחד/ת.
לכתבות נוספות בסדרה- לחצו כאן
=======================
הכותבת: צפנת פריד, 38 | גרושה +3. 3.5 שנים "גרושה מנטלית" + חצי שנה גרושה פורמלית.
