ברגע שהתחתנו ושינינו סטטוס מרווקים לנשואים הייתה בנו תפילה קטנה גם אם לא מודעת שנישואים אלו יצליחו. שכל ששון וכל שמחה ישמע בכל ערב ותהה האהבה שורה בקן הפרטי שנבנה.
למרבה הצער והכאב לפעמים נישואים מסתיימים ולא במוות. קרה מה שקרה ונאלצנו לחתוך בבשר החי. נאלצנו להיפרד. כאב הפרידה הוא קשה מנשוא. אך לאחר ההבנה שניסינו הכול ולא נותרה ברירה הגיעה ההחלטה להיפרד.
תעבור תקופה קשה נוספת ואולי הרבה יותר קשה בין ההחלטה להיפרד ובין הפרידה בפועל. בין המחשבה התפיסתית של נשואה לבין ההפנמה של ישות עצמאית.
יהיו כאלו שיקראו לזה גרושה. יהיו פעמים שצד אחד ירגיש מאוים. מנוצל. מאיים. מנצל אך לכל הדעות שתלטן ואלים כאשר תהיה פרידה אך ללא טקס הפרידה. יכולים לעבור שנים כאשר צד אחד בהגהה המקצועית יעגן את הצד האחר.
כאשר צד אחד יכריח צד אחר להישאר נשוי למרות שאהבה מתה וכך גם החיים המשותפים. עפ"י רוב ההתנהלות תהיה כבר של שני גרושים אבל אף אחד לא יהיה באמת גרוש. למעשה, לאף אחד מהם אסור לחוות שוב אהבה. שניהם כלואים. שניהם בבית כלא שקוף. שניהם בתעודת זהות עדיין נשואים למרות ששניהם לבד.
להיות מסורבת גט זה לא לחוות את זריחת השמש ואת מליחות הגלים בים. זה לגדל את הילדים לבד, לעבוד לבד אבל גם להיות לבד. זה לדעת שאסור לתת צ'אנס לאהבה.
להיות מסורבת גט זה להיות הסוג ב' של הגרושים. כשאנחנו כבר לא נשואים אבל עוד לא גרושים החיים האישיים שלנו נעצרים ואנחנו קמלים. אנחנו חיים לצד החיים אבל אסור לנו לחוות את מלוא עוצמתם.
על פי ההלכה גם בכיסוי ראש האישה עדיין חייבת. היא נשואה לכל דבר ועניין. החבר'ה הגרושים לא ירצו להכניס אותם לקבוצתם ולא ייתנו לה תמיכה והיא תהיה מנודה מצד הנשואים.
מסורבת גט כלואה בתוך אזיקים שקופים. אף אחד לא רואה אותם אבל היא מרגישה אותן כאבן רחיים על הצוואר. אסור לה לנסות ואפילו לרצות להכיר בני זוג אחרים למסע שבדרך. החלק הכי קשה בכל מסע הפרידה הוא להיות כלואה ללא תאריך תפוגה. ללא תחנת יציאה.
מסורבת גט היא הכי לבד שיש ואין הרבה למערכת המשפט מה להציע וגם כאשר כולאים את הצד המעגן זה לא גורם להקלה אלא רק מחדד את כאב הכליאה.
הוא כלוא בבית כלא מאחורי סורג ובריח ואת כלואה באפשרות האחרונה לאלימות של מי שהיה בעלך וידי כולם כלואות מלעזור.
לכתבות נוספות בסדרה – לחצו כאן
הכותבת: צפנת פריד, 38 | גרושה +3. 3.5 שנים "גרושה מנטלית" + חצי שנה גרושה פורמלית
