בתחילת השבוע פורסם באתר 'סרוגים' תוכן שיחה של הרב יהושע שפירא שהובאה בעיתון 'שביעי'. הרב שפירא תיאר את דאגתו מתהליכים שמתרחשים בציונות הדתית שמתרחקת יותר ויותר מהחרדים ומתקרבת יותר ויותר לחילונים.

במובן מסוים אפשר לומר שהתהליך היה טבעי וצפוי.

התפיסה החרדית גורסת שהתורה היא העיקר, כל העולם נועד בשביל התורה ולמענה. העולם הזה הוא מצע לעולם הבא ובעולם הבא העיקר זה קיום מצוות ולימוד תורה.

התפיסה של הרב קוק וממשיכיו היא שסגולת ישראל ונשמתו היא יסוד היהדות. הרב צבי יהודה היה רגיל לומר שהיהדות לא מתחילה במצוות אלא נגמרת בהן. כמו כן הוא אמר שעל המשפט 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', קודם הבחירה ואחר כך התורה, בנויה כל ישיבת מרכז הרב. בגישה שכזו מתרגלים לכך שעם ישראל הוא העיקר. כך מתחנכים בישיבות שלומדי תורה הם אנשי משפחה טובים יותר, חיילים טובים יותר ואזרחים טובים יותר. את המסרים הללו לא אומרים רק רבנים ממה שמכונה הזרם הליברלי, במיטב הישיבות החרדליו"ת אפשר לשמוע מסרים כאלו. דווקא מתוך רצון להאדיר את התורה מסבירים עד כמה היא טובה ונפלאה ויעילה, אבל כאן נזרעים הזרעים לתופעת הדתלשי"ם והריחוק מהתורה.

הרב יהושע שפירא (צילום: דוד שטיין)

כאשר בחור קולט מסר שהוא העיקר, שהמדינה היא העיקר, הוא תופס את התורה כגורם שמטרתו לשפר את חייו. הוא מפנים שבעצם העיקר זה המדינה והתורה היא הגורם העיקרי לחיי חברה טובים ולמדינה מתוקנת. ממילא כאשר הוא מרגיש שהתורה מעיקה עליו הוא יזיז אותה הצידה. כמו מוצר שלא ממלא את ייעודו.

בראייה כזו השינויים בין הדורות שתיאר הרב שפירא כמעט מוכרחים. בתחילה מציגים את החידוש שבהתמקדות בעם ישראל, לאחר מכן מיישמים זאת בערכים החברתיים כמו צבא ודאגה לכלל ישראל. השלב הבא והבלתי נמנע הוא שהערכים הללו, ערכים יהודים שמשותפים גם לציבור החילוני, יתפסו את המקום הראשון. יקבלו את הבכורה. בכל צומת של התנגשות בין התורה לעולם המערבי האחרון חייב לנצח, כי התורה באה לשרת אותו. זה המסר שנקלט בישיבות וגם אם אף אחד מהרבנים לא התכווין למסקנה הזו קשה לצפות שהיא לא תגיע.

הרב שפירא מצר על כך שהולכים ומתרחקים מהחרדים, אך אולי הדבר טבעי כי החרדים מאמינים שהעם בשביל התורה ובציונות הדתית מחנכים שהתורה בשביל העם.