אמש פרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את רשימת גופי התקשורת הזוכים ב"פרסי הפייק ניוז".  לראש הרשימה הגיע הניו יורק טיימס, בהמשך ממכבות רשת CNN וגופי תקשורת נוספים. הרשימה פורסמה באתר המפלגה הרפובליקנית, וגררה עשרות אלפי תגובות. לכאורה- עוד גימיק של הנשיא הקפריזי. בפועל- אחד המפעלים החשובים של נשיא ארה"ב.

בין אם אתם נמנים על אוהדיו של נשיא ארה"ב, ובין אם הנכם נמנים על אלו שפחות מחבבים אותו, בדבר אחד אין ספק – האיש מספק את ההצגה הכי טובה בגלובוס. מאז החל את מסע הבחירות שלו לנשיאות כמועמד אחד מתוך אחד עשר של המפלגה הרפובליקנית ונתפס כקוריוז ססגוני נפוח ותו לא, ועד עתה, הצליח טראמפ להשתלט על השיח הציבורי הבין לאומי, ולעצב כמעט כל יום מחדש את סדר היום העולמי.

כל ציוץ שלו זוכה לכותרות ראשיות בארה"ב ומשם מדלג חיש את שני האוקיינוסים וגורר תגובות רבות בעולם כולו. כל התבטאות שלו, עסיסית ומעוררת פרובוקציה יותר מקודמתה. בעקבותיה נוהרים לאולפנים טובי המומחים משלל תחומי דעת להגיב ולפרשן. מי שעוקב אחרי התקשורת האמריקאית בשנה האחרונה נוכח לדעת שהאיש הזה פשוט "משגע את אמריקה".

מדוע אבו מאזן קילל את הנשיא?

בתחילת השבוע נשא יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאום בפני המועצה המרכזית של אש"ף. בנאומו תקף אבו מאזן את כל העולם ואשתו. כמובן את הישראלים, את היהודים, את האמריקאים, את אירופה כולה ואת שותפיו הפלשתינים. בתוך הדברים שיגר הראיס קללה בכינון ישיר לעבר נשיא ארה"ב "יחרב ביתכ"  יחרב ביתך בתרגום לעברית.

לא בכל יום יוצא למנהיג שפוי לשלח קללה בנשיא ארה"ב. מה הניע אם כן את אבו מאזן לצאת משלוותו ואף מדעתו ולקלל את נשיא ארה"ב, מה עוד שמדובר בדונלד טראמפ, שאינו ידוע כמי שכושר ההבלגה שלו מפותח, בו בזמן שכל קיומה של הרשות הפלשתינית תלויה בכסף אמריקאי?

טראמפ אוהב את העם היהודי

נחזור לרגע לנשוא הקללה, דונלד טראמפ. אין ספק שהברנש מגלה חיבה וידידות עמוקה לעם היהודי בכלל, ולמדינת ישראל בפרט. במשך שנת כהונתו הספיק הנשיא להראות חיבה יתרה לעם היושב בציון. החל מהביקור הראשון מחוץ לגבולות מולדתו אותו בחר לעשות דווקא בארץ הקודש, דרך הגיבוי המלא והאוטומטי המוענק לנו באו"ם פעם אחר פעם, עבור לנאומו החם על המורשת והתרומה של העם היהודי לעולם כולו בטקס הדלקת נר חנוכה בבית הלבן. השיא הגיע בהכרזתו ההיסטורית על ירושלים כבירת ישראל. ולקינוח, שחרורו מן הכלא של האסיר היהודי שלום רובשקין, שנדון לעשרים ושבע שנות מאסר ואשר גזר דינו החריג והחמור העלה באפם של משפטנים רבים ריח עז של אנטישמיות.

אולם, המתנה הגדולה ביותר אותה העניק לנו טראמפ היא ללא ספק המונח "פייק ניוז"- חדשות מזוייפות. גם אם הוא לא לגמרי המציא את המונח, אין ספק שהוא נתן לו בולטות ואף הגדיר מחדש את התופעה.

שוחט הפוליטיקלי-קורקט

מי שנחשב בעיני רבים ללא יותר מבלון אדום ונפוח, הפך להיות בפועל סיכה חדה שמפוצצת בלוני פייק ניוז שריחפו סביבנו שנים. תעשיית הפייק ניוז פרחה בשנים האחרונות והתבססה על פרה נוספת, אותה שחט השוחט האדמוני כבר במסע הבחירות שלו- פוליטיקלי-קורקט: תקינות פוליטית, שהכתיבה את צורת השיח המכובס שהיה מקובל עד עידן טראמפ.

במשך שמונה שנות כהונה כנשיא ארה"ב לא הצליח ברק אובמה להוציא מפיו את צמד המילים 'טרור איסלמי' זאת למרות שבכל בירות אירופה התפוצצו מחבלים איסלאמים. המזרח התיכון בער ממלחמות, פיגועי תופת, רציחות, שחיטות ומסעות רצח שנעשו כולם בשם האיסלם, על ידי איסלמים ובדרך כלל כנגד איסלמים. אבל אין זה יפה ומכובד להכליל, להגיד לאנשים את חולשתם בפניהם, להאשים את דתם ואמונתם, זה עלול להוביל לאיסלמופוביה ח"ו. משום כך, את האמת הפשוטה שכל המלחמות וההרג נעשו על ידי איסלמים ובשם האיסלם, כיבסו באין ספור משפטים ריקים מתוכן שיצרו מציאות מדומה של עולם וירטואלי שהוא כולו פייק ניוז אחד גדול.

או למשל, הרטוריקה שננקטה כלפי רודן כמו קים ג'ונג און הייתה גם היא מפוייסת וכללה בעיקר מילים כמו- הכלה, הבנה, הליכה לקראת, דיאלוג ועוד ועוד, בעוד הוא משגר מידי שבוע טיל בליסטי לכיוון כזה או אחר. כי הרי אסור לעצבן את המטורפים ולהגיד להם את האמת בפנים שהם פשוט רודנים מטורללים. זה לא יפה, זה לא תקין פוליטית. גם כלפי איראן הטון היה דומה והביא בסופו של דבר להסכם גרוע ומסוכן, שרק בת יענה שחיה בעולם מדומה הייתה מסוגלת לחתום עליו.

עד שבא טראמפ ופשוט התחיל להגיד את האמת. למשל, כאשר קים ג'ונג און התרברב לא מכבר ואמר  "כל ארצות הברית נמצאת בטווח הנשק הגרעיני שלנו, וכפתור גרעיני מונח תמיד על שולחני. זו המציאות, ולא איום".  בתגובה צייץ טראמפ "הכפתור הגרעיני שלי גדול בהרבה, וחזק יותר משלו, והכפתור שלי עובד!" זה לא יפה לדבר כך, זה לא מנומס להטיח כך בפנים, בטח שלא תקין פוליטית, אבל זאת פשוט האמת.

הכיר בירושלים- ושום דבר לא קרה

נחזור לראיס, זה מה שהוציא את אבו מאזן מדעתו כשקילל 'יחרב ביתכ'. טראמפ פשוט גימד אותו לממדיו הטבעיים. תרבות התקינות הפוליטית הלשעברית, הרגילה את מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלשתינית במשך שני עשורים להסתובב בבירות העולם, להתקבל כמנהיג של אימפריה בעליה, להיפגש עם ראשי מדינות, לנאום בעצרות האו"ם ולהציג את עצמו כנלסון מנדלה של העם הפלסטיני.

למרות חוק הקונגרס מראשית שנות ה90 של המאה הקודמת שמכיר בירושלים כבירת ישראל, עד כה נמנעו נשיאי ארה"ב להכיר בפועל בירושלים כבירת ישראל. זה יעורר מהומות אמרו להם ולנו, זה יביא צונאמי מדיני נגד ישראל, העולם הערבי יבער. ואז בא טראמפ ואמר את מה שהבטיח שיגיד – ירושלים בירת ישראל. ומה קרה? שום דבר לא קרה! כדור הארץ המשיך להסתובב, הערבים שתקו, ואפילו המצריים הציעו את רמאללה כבירת פלשתין, כי בבחירה בין פלשתין לבין ארה"ב, ברור איפה מרוחה החמאה. מהומות לא פרצו, צונאמי לא הגיע. איומיו של הראיס להחזיר את הנציג בוושינגטון נענו במידי על ידי טראמפ בקיצוץ הסיוע שהאמריקאים מעבירים לפלשתינים. ושוב, אף על פי כן נוע תנוע.

במילים אחרות אמר הנשיא האמריקאי, אדון עבאס, אין לך אימפריה, אין לך אפילו מדינה, אין לך צבא, גם לא שדה תעופה. בקיצור, אין לך במה לאיים עלי. תגיד תודה על התרומות ותתנהג בדרך ארץ. אני חזק יותר, עשיר יותר ולכן אני עושה את מה שאני רוצה לעשות ולא את מה שמכתיבה התקינות הפוליטית.

חשיפת הפייק ניוז- גם בישראל

אותה תרבות של תקינות פוליטית ובעקבותיה תעשיית הפייק ניוז שיצרו מציאות מדומה אינה עניין רק למגרש המדיני הפוליטי. לא מעט דעות ורעיונות בנושאי דת ומדינה, ערכים של משפחה וזהות יהודית. שהיו עד לא מכבר בעולם האמיתי דעות קצה של מיעוט קטן וניאו ליברלי הפכו בעידן הפייק ניוז לאמת מוחלטת, כאשר מי שניסה להביע דעה שעד לא מכבר הייתה הדעה הרווחת, מצא עצמו מותקף ונאלץ לגונן על עמדתו הצודקת.

תופעת חשיפת הפייק ניוז המבורכת החלה לחלחל גם במחוזותינו. אמיתות מדומות שרווחו במשך שנים מתוקף שיח של מציאות מדומה, מתחילות להיחשף בזו אחר זו. ישנם כבר אישים שלא מתביישים להצביע על מלכים עירומים שהילכו כך בפרהסיה במשך שנים תוך שהם קיבלו מחמאות על לבושם המהודר. ניתן לקחת כדוגמה את השרה איילת שקד ואחרים, במאבקם בעריצות שלטונו הלא דמוקרטי של בג"ץ. או את השרה מירי רגב מול הפסאודו-תרבות שכל מטרתה לנגח את המדינה, וישנן דוגמאות נוספות לא מעטות.

לעומתם, קיימים עדיין רבים שלא הפנימו שאפשר להגיד את האמת בקול ברור וצלול. בימים אלו, בפולמוס סביב יחסו הפוגעני והמתמשך של הרמטכ"ל לענייני דת בצבא,  לצד כאלו שהצביעו על התופעה בלי להתחבא מאחורי גבה של התקינות הפוליטית, נוכחנו שוב ברבנים ששבויים עדיין בפייק ניואיזם.

הגיע הזמן לאמץ את עידן הטראמפיזם. עושים סוף לפייק ניוז!

בשיתוף אפשר לחשוב מאמרים בראש טוב