ואם לאלאור אזריה היו קוראים תום וייס מרעננה

אם לסבתא היו גלגלים… מכירים את המשפט? יופי, אז אם לאלאור היו קוראים שפירא או וייס, ואם הוא היה גר במודיעין או פתח תקווה, ואם היה מצביע ליש עתיד או למחנה הציוני ולא עושה לייק לצל או לבית"ר ירושלים, אם ואם ואם כל זה היה באמת קורה, אז היום כבר אף אחד לא היה מדבר עליו, ואיש לא היה זוכר בכלל שהיה חייל שחיסל מחבל בחברון.

העניין היה נסגר אולי באיזו נזיפה קלה בדלתיים סגורות או בתחקיר פנימי של צה"ל. גם התקשורת השמאלנית לא היתה מוצאת סיבה להתעסק בסיפור הזה שהיה נראה לה כמשהו שולי ומשעמם. אה… ובוגי היה נשאר עדיין שר ביטחון, שזה דווקא באסה.

עצוב להודות, אבל בישראל 2017 אלאור עבר מה שעבר בגלל מה שהוא מסמל, ולא בגלל שעשה משהו שאחרים לא היו עושים או עשו כבר בעבר. הוא קורבן של המערכת, צריך להסתכל בלבן של העיניים ולהודות בזה. המשפט שלו היה מזוהם מהרגע הראשון בו התרחש האירוע, וגם ביום שאחרי בין אם יירצה את עונשו ובין אם יקבל חנינה מלאה, גם אז צפויות לו לא מעט אבנים שיהוו קשיים בדרכו לנהל חיים נורמליים.

היה זה ערוץ 10 אשר נתן במה למשפחת המחבל ביום בו ניתן גזר דינו בפעם הראשונה עוד בטרם הערעור, ושם אמר אביו של המחבל כי בכוונתה של המשפחה לתבוע את משפחת אזריה כמו גם את מדינת ישראל במיליונים, ואף לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, גם לברברת הבלתי פוסקת באולפני הטלויזיה בשנה וחצי האחרונות יש משקל כבד מאוד שישפיע באופן כזה או אחר על ניסיונו לחזור לחיים נורמליים ביום שאחרי.

מאשימים את היהודים ולא את המחבל

נקודה נוספת לסיום שחייבת להאמר דווקא ברוח הימים הללו, לאור הפיגועים הקשים שהתרחשו בשבועות האחרונים: כל אלו המביעים שמחה לאיד על כניסתו האפשרית של אלאור לכלא באם לא יהיה שינוי כלשהו, כל אלו המנבלים את פיהם באיחולים כאלה ואחרים לאלאור ומשפחתו, כל אלו הקוראים בריש גלי שלא לחון אותו, הם בדיוק אותם אלה שמעולם לא שמעתם אותם מקללים מחבל שרצח יהודים.

הם אותם אלה שגם כשיש פיגוע נגד יהודים ימשיכו להאשים את היהודים ולא את המחבל, תסמונת ההלקאה העצמית קוראים לזה, וכן… אני יודעת שרק לפני ימים ספורים ציינו את ט' באב הקורא לנו לדבוק באהבת חינם, אבל התגובות הקשות נגד אזריה והשמחה על גזר דינו רק ממחישות לנו שקיים שסע עמוק מאוד בעם הזה, והדרך לאחות אותו היא עדיין ארוכה, ארוכה מאוד… וחבל.