"כ-ו-ל-נ-ו שוכחים לפעמים את הילדים שלנו" - סרוגים

"כ-ו-ל-נ-ו שוכחים לפעמים את הילדים שלנו"

"האם לא כולנו חוטאים לפעמים בהעדפת כל מיני דברים 'חשובים', על פני הזכות והחובה להיות עם הילדים שלנו? האם העולם המודרני לא הפך לנורמה את הנוהג להביא את העבודה הביתה ולהיות עסוקים ומוטרדים, כך שגם כשאנחנו איתם - אנחנו לא בעצם איתם"

author-image
"כ-ו-ל-נ-ו שוכחים לפעמים את הילדים שלנו"

האסון הכבד שאירע אתמול (חמישי) באבני חפץ, הביא רבים ברשתות החברתיות לשתף טקסט שכתב הרב יוני לביא לפני כשנה כאשר אירע אסון דומה של ילדה בת 3 שנשכחה ברכב ונפטרה.

מי ששיתפה הבוקר את הדברים היא אשת התקשורת והטלויזיה, סיון רהב מאיר.

"כ-ו-ל-נ-ו שוכחים לפעמים את הילדים שלנו". כתב הרב לביא. "לא, לא ברכב. לפעמים זה קורה לנו אפילו בבית. אנו שוכחים אותם מול המחשב. מול הטלוויזיה. עם אייפוד משוכלל ביד או סמארטפון פרוץ. והם בשקט. לא יטרידו אותנו ואפילו לא יריבו אחד עם השני (שהרי לשניהם יש). אבל זמן האיכות שלנו ביחד, הבילוי, המשחק, הדיבור האישי – הולך ופוחת ומתמסמס".

"האם לא כולנו חוטאים לפעמים בהעדפת כל מיני דברים 'חשובים', על פני הזכות והחובה להיות עם הילדים שלנו? האם העולם המודרני לא הפך לנורמה את הנוהג להביא את העבודה הביתה ולהיות עסוקים ומוטרדים, כך שגם כשאנחנו איתם – אנחנו לא בעצם איתם. מחוברים לכל העולם, אבל מנותקים מהקרובים אלינו ביותר. האם התרבות שלנו לא משתמשת בשיטה שמרפדת ילדים בכסף, בפינוקים ובממתקים, אבל גוזלת מהם את הדבר היקר ביותר שהם צריכים – אבא ואמא אוהבים שיהיו איתם? האם העולם המערבי לא נהנה לחשוב שהוא נותן לילדים את ה-כ-ו-ל אבל בעצם אשם שהוא שוכח אותם כל הזמן?".

הרב לביא המשיך וכתב כי "כשנולד למשפחה בן ראשון נערך טקס מרגש של "פדיון הבן". המסורת היהודית העניקה לרגע הזה ציביון מיוחד, כאשר האב הצעיר עומד מול הכהן ומטבע של חמישה סלעים של כסף בידו. הכהן שואל אותו שם שאלה שנראית מוזרה מאוד: "במה אתה חפץ יותר, לתת לי את בנך בכורך או לפדות אותו בחמישה סלעים?".

"בתור אבא צעיר לא קלטתי איזו מין שאלה זו. וכי איזה הוֹרֶה בעולם יעדיף כמה מטבעות של כסף על פני הילד המתוק שאלוקים העניק לו?! כשחלפו השנים, התבהרה בי ההכרה הנוקבת, שהשאלה הזו רצינית לגמרי, והיא גם לא חד-פעמית. זו שאלה שנשאלים הורים במשך עשרות שנים של גידול ילדים, כל יום מחדש, ולפעמים אפילו כל שעה – במה אתה חפץ יותר, אבאל'ה, בלעבור על העיתון של היום, לענות לעוד כמה מיילים ולהמשיך את שיחת הטלפון – או להקשיב באמת לילד שלך, שעיניו התמימות בורקות ברצון לשתף דווקא אותך במה שקרה לו היום?! האם תבחר לתת עוד מגע למסך הקר שבידך או להעניק אותו לילד שצמא לחום ואהבה מהדמות המשמעותית לו ביותר בעולם?".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
מענין שרוב ה״שוכחים״ הם חובשי כיפות ואתורי זקנים ...
שומר הסף | 12-05-2017 11:22
שטויות.. לא מזמן נשכחו 2 ילדים ערבים במכונית ומתו. גם ל
מי | 14-05-2017 3:37
לפניהם היה מקרה של אבא חילוני ששכח את הבן. כולנו בני אנוש בלי קשר לכיפה..
2
חרדים ,לא כולנו
לא כולנו | 12-05-2017 11:53
מביאים ילדים ולא שומרים עליהם
3
"גדוילי הדויר" שקועים בתיירע...
בנימין גורלין | 12-05-2017 13:57
לא נשאר זמן לחינוך... החריידים בימינו הם התוצאה...
4
נפלא. יפה מאוד. כל הכבוד
| 12-05-2017 14:16
5
לגדל ילדים זה לא פשוט. אי אפשר להתרכז
| 14-05-2017 0:14
רק בלימוד חינוך הילדים. חייבים לחזור בתשובה על דברים מסביב שלא קשורים בכלל לחינוך ואז יהיה לנו הזכות גם לחנך נכון ולא לשכוח.
6
גועל נפש של כתיבה
דניאל | 15-05-2017 7:56
הצורך העז, שלא לומר בלתי נשלט, להשתמש באסון כה כבד בשביל עוד טיפת 'מוסר' ו'מסר' מעלה בחילה. לא שהאמירה לא חשובה, אבל די עם הקישורים המאולצים שעושים זילות באסון ובדרכים למנוע אותו. לפעמים זה נראה שאין שום גבולות מוסריים בשביל רבנים כמו לביא והם יהיו מוכנים לדרוס הכל תמורת המסר.