מרים נאור דיברה על לקחי השואה ועוררה סערה

​​נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, דיברה היום בטקס השבעת השופטים במשכן נשיא המדינה ועוררה סערה.

נאור, דיברה על הסמיכות שבין הטקס לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה ביום שני, בדבריה לשופטים אמרה, "בהצהרה זו התחייבתם, בין היתר, לעמוד כמגן בפני פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם בישראל."

עוד הוסיפה השופטת נאור ואמרה: "זכויות האדם הן חיוניות למדינתנו היהודית והדמוקרטית. זכויות האדם הן נפשה של הדמוקרטיה ובלעדיהן אין דמוקרטיה. זהו אחד הלקחים החשובים ביותר, שעלינו ללמוד מהפרק האפל ביותר בהיסטוריה שלנו כעם, מהפשע האיום ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית, השואה.

זכויות האדם פותחו אחרי מלחמת העולם השנייה כלקח היסטורי ממעשי הזוועה ובעיקר מהשואה. אחד מלקחי השואה הוא כי לא ניתן לזהות את הדמוקרטיה עם שלטון הרוב. לא כל החלטה או חוק שהתקבלו ברוב דעות הם גם בהכרח החלטה או חוק דמוקרטיים, שכן ההיסטוריה מלמדת כי באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות.

ימי האופל של המשטר הנאצי לימדונו כי שלטונו של רוב השולל מן הפרטים את זכויותיהם, רוב הנוגש את המיעוט החי בקרבו, אינו שלטון דמוקרטי. הדרך להשמדת שליש מעמנו נסללה כאשר שללו מהיהודים את זכויות האזרח ואת זכויות האדם."

דרישה להתנצלות והתנערות

בעקבות הדברים בתנועה למשילות ודמוקרטיה, דורשים התנערות מהדברים.

"הניסיון מצידה של הנשיאה נאור לעשות שימוש פוליטי בשואה ובקורבנותיה לצורך נטילת כח וסמכויות למוסד שהיא עומדת בראשו, ולצורך דריסת הכרעותיהם הערכיות של אזרחי מדינת ישראל צריך להדליק נורות אדומות.", מסר לסרוגים עו"ד יהודה עמרני.

"מן הראוי שניסיון להפיק לקח מההיסטוריה, יתחיל בידיעת העובדות, ודבריה של הנשיאה נאור לפיהם "זכויות האדם פותחו אחרי מלחמת העולם השנייה כלקח היסטורי ממעשי הזוועה ובעיקר מהשואה", מעידים על חוסר בהיכרות עם ההיסטוריה של גרמניה ושל זכויות האדם.".

עמרני מזכיר כי "ברפובליקת ויימאר הגרמנית שלפני עליית הנאצים לשלטון, מעמדו ועצמאותו של בית המשפט נקבעו בחוקה, כמו גם זכויות האדם. בית המשפט שם אף נטל לעצמו את היכולת לבטל חקיקה המנוגדת לחוקה. זכויות האדם, כמו גם האקטיביזם השיפוטי, לא הצליחו למנוע את עלייתו של היטלר ואת שואת היהודים, וייתכן שאי היציבות הפוליטית שנגרמה כתוצאה מהאקטיביזם השיפוטי, אף תרמה לעלייתו של הצורר."

דווקא בהתנהלות בית המשפט העליון בישראל מזהים בתנועה למשילות ודמוקרטיה את הבעיה: "על נשיאת בית המשפט העליון לחזור בה מהשימוש המוטעה בשואה ככלי להצדקת תפיסת עולם של אקטיביזם שיפוטי או העברת הכח מידי נבחרי הציבור, ומהניסיון לגייס דעת קהל תוך שימוש לא הולם בשואה.​"