נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון, מעורר בימים האחרונים מהומה כמועמד לבית המשפט העליון. על פי הפרסומים, שופטי בית המשפט העליון מטילים וטו על מינויו של אלרון, ודורשים שבמקומו ימונה השופט רון סוקול, חתנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור.

לשופטת אסתר חיות, מי שמועמדת להיות נשיאת בית המשפט העליון לאחר פרישתה של הנשיאה הנוכחית, יוחסה הטלת הווטו כנגד המינוי, וציטוטים אנונימיים שהודלפו משופטי בית המשפט העליון גרסו שהשופט אלרון "לא קורץ מהחומר" ממנו עשויים שופטים.

אלרון – מועמד ראוי

עיקר מה שידוע לציבור בישראל על השופט אלרון היה שהוא המועמד המועדף של השר משה כחלון, שאף הוגשה בקשה לפסול אותו מהוועדה למינוי שופטים בשל טענה להיכרות בין השניים. הוא גם המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין, אבל חרף המהומה, בדיקת קו הפסיקות שהוביל בעבר מראה כי מדובר במועמד ראוי, שיכול לשנות במעט את הרוח הנושבת בבית המשפט.

זיהוי של שופט אקטיביסטי לעומת שמרן היא משימה לא פשוטה, והיא הופכת להיות מורכבת יותר כשמדובר בשופט שעיקר עיסוקו הוא בתחום המשפט הפלילי. אקטיביזם בדרך כלל נמדד ביחסו של השופט לרשויות השלטון האחרות, אבל במשפט הפלילי על השופט להיות מלכתחילה חשדן וחקרן, לוחם של ממש. בתחום משפטי זה, נדרש מהשופט להעמיד בפני רשויות המדינה רף גבוה של הוכחה מעבר לכל ספק סביר. השופט צריך להיות הגורם המפקח על זכויותיהם של חשודים, פושעים, עצירים ואסירים, ו"להעניש" את המשטרה או את רשויות התביעה כשאלו משתמשות בכח האדיר שהופקד בידם באופן לא ראוי.

עומד מול הלחצים

דווקא במקרים האלה הציג אלרון יכולת מרשימה לעמוד מול לחצי רשויות התביעה. בשנת 2000 הוא מונה לשופט-חוקר לחקירת נסיבות מותה של ילדה שחסתה במעון לקטינים ומתה זמן קצר לאחר טיפול שקיבלה בבית חולים. כממונה על התיק, אלרון לא ויתר לפרקליטות על ביצוע חקירות יסודיות. הוא הורה להגיש כתבי אישום ונזף בפרקליטות באופן חסר תקדים על העיכוב שלה בביצוע המשימה. אלרון היה נחוש כל כך בעמדתו, עד שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש בשנת 2001 בצעד חריג ונדיר, שככל הידוע לא קרה מעולם קודם לכן, עתירה לבג"ץ נגד החלטת השופט החוקר [בג"ץ 5190/01 היועץ המשפטי לממשלה נ' השופט יוסף אלרון]. בבג"ץ, ביטלו חלקית שופטי העליון את החלטת אלרון ושלחו את המשטרה והתביעה לערוך השלמות חקירה.

באופן מפתיע, חלק גדול מהשחקנים באותו אירוע משפטי נדיר, שארע לפני 15 שנה, נמצאים היום בהליך מינוי השופטים הנוכחי. היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, הוא היום חבר הוועדה לבחירת שופטים. השופטת בהרכב שדן בתיק היתה מרים נאור, נשיאת העליון כיום. את היועמ"ש רובינשטיין ייצגה אז פרקליטה בשם נאוה בן אור, היום שופטת בית משפט מחוזי, ששמה מופיע ברשימת המועמדים.

הסימן לשופט אקטיביסטי

כאמור, מפסיקה בודדת ונקודתית קשה לזהות את אופיו של שופט ואת האידיאולוגיה המשפטית השלמה שלו, אולם דווקא מבחן כמותי יכול לפעמים לגלות אמת חשובה. פרופ' יורם שחר, מהמרכז הבינתחומי, פרסם כמה מחקרים שסקרו את מגמת העלייה באורך פסקי הדין של בית המשפט העליון עם השנים. לאחר בדיקה וניתוח של אלפי פסקי דין, העלה שחר כי מספר המילים הנדרשות לתיאור העובדות ולהחלטה האופרטיבית עצמה אינו משתנה משמעותית מפסק דין אחד למשנהו, ואורכם נגזר משיטת ההנמקה של השופט. "שופט המאריך בהנמקתו אינו מבטא בכך רק סגנון אישי, אלא אף עמדה משמעותית על תפקידו בשיטת הממשל המסמיכה אותו, על היחס הראוי בין שליטים לנתינים ועל הדרך הראויה לנמק החלטות" כתב שחר.

פסקי דין ארוכים הם אחד מהמאפיינים של שופט אקטיביסט. אין מדובר בגזירה או ביחס חד-חד ערכי, אבל זהו גורם ניבוי משמעותי. בפסק דין קצר יש אמירה משמעותית של השופט על מקומו בהליך, על יעילות דיונית, על תפיסה של שופט כנותן שירות ציבורי חשוב של צדק מהיר, כי צדק שמבושש להגיע, לעתים כבר אינו צודק.

לא שייך לקליקה

בחינת מספר פסקי דין שאורכם עולה על 10 עמודים של השופטים המועמדים לבית המשפט העליון מגלה שאצל רוב השופטים מדובר במאות פסקי דין שכאלה. רק שלושה שופטים מרשימת המועמדים הנוכחית לבית המשפט העליון נמצאים מתחת ל-100 פסקי דין שכאלה. אלרון כתב תשעה פסקי דין מעל 10 עמודים בלבד.

אכן, השופט אלרון "לא קורץ מהחומר" ממנו עשויים שופטי בית המשפט העליון, או לפחות רובם. הוא ככל הנראה לא שייך לאותה משפחה, שכבר שנים רבות מקפידה על טוהר הייחוס ולא שמה לב שלעתים מנישואי קרובים יוצאים בעלי מומים. דווקא בגלל היותו מחוץ למשפחה, השר כחלון והשרה איילת שקד צריכים לשלב ידיים ולדאוג ששופטים כמו אלרון ייכנסו לבית המשפט העליון, וירעננו בו את המאגר הגנטי.

==

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה