פרשת ניסן סלומינסקי. בשעות שאחרי פרסום שמו של ח"כ סלומינסקי כחבר הכנסת שנחשד בהטרדה, דורשות ממנו חברות כנסת להשעות את עצמו או להתפטר.

הגדיל לעשות ח"כ שקרא ליו"ר הכנסת לפעול בדרכים משפטיות באופן מידי כדי להשעות את סלומינסקי עד שיתבררו ההאשמות נגדו. אלא שכנראה מדובר בח"כ שלא מכיר כנראה את תקנון הכנסת, ואינו יודע שהשעיית חבר כנסת אינה בסמכותו של היו"ר. גם פנייה ליועץ המשפטי לממשלה שיפתח בחקירה פלילית, לא תוביל להשעייתו של סלומינסקי.

אדלשטיין קרא הבוקר לסלומינסקי לברר את חפותו מחוץ למשכן, ולמעשה קרא לו להתפטר, אך זו בערך הסנקציה היחידה שיכול יו"ר הכנסת לעשות. גם מינויו של סלומינסקי כיו"ר ועדת החוקה, אינו בסמכותו של יו"ר הכנסת, אלא ניתן לבית היהודי ורק הסיעה יכולה לבחור מי מטעמה יכהן בועדה. אפילו ועדת הכנסת לא יכולה 'לפטר' יו"ר ועדה, אך יש אפשרות נוספת לפיה ועדת החוקה תחליט להחליף יו"ר, אך קשה להאמין לתרחיש כזה כרגע.

גם בבית היהודי לא יכולים לפטר ח"כ, אך כן יכולים להוציא אותו מהועדות, להגביל את הצעות החוק והנאומים שלו בכנסת, כמו שש"ס עשתה בעבר לחיים אמסלם.

הכדור נמצא כעת בידיים של סלומינסקי וקצת בידי הבית היהודי. קריאה מפורשת וחד משמעית של חברי הסיעה לסלומינסקי לפרוש (מהכנסת או לפחות מראשות ועדת החוקה), תציב בפניו תמרור כיוון. בינתיים בבית היהודי שותקים. למעט מועלם שקראה לו להשעות את עצמו – שוב מהלך וולונטרי, שאר חברי הכנסת שותקים.

החלטה אישית של הח"כ

הדרך היחידה בה ח"כ מופרש מהכנסת היא במקרה של הרשעה בפלילים. אך מדובר בתהליך ארוך שאינו רלוונטי למקרה של סלומינסקי, בו אפילו תלונה במשטרה לא הוגשה נגדו.

פרישה מהכנסת היא החלטה של סלומינסקי עצמו, שבשלב זה בינתיים לא נראה כאילו הוא עושה צעד בכיוון. אם כי ייתכן ואחרי שבת הוא כבר ידבר אחרת. גם בפרשת ינון מגל, לקח מספר ימים והרבה לחץ ציבורי כדי לגרום לו למהלך הבלתי נמנע של פרישה מהכנסת. כרגע הפינוי של עמונה, תופס חלק נרחב מהשיח הציבורי בציונות הדתית – וגם בה בבית היהודי מעדיפים לשמור על שקט.

כך שבפרשת סלומינסקי לא נאמרה המילה האחרונה. ועם זאת אין דרך של הכנסת להעניש אותו.