שאלה

לכבוד הרב אפרתי

הרבנות הראשית הודיעה בהתחלה שטבילה במקווה בלי בלנית זה כמו בבריכה ציבורית. אחר כך משרד הדתות פרסם שמותר.

שלוש שאלות בנושא טבילה בלי בלנית

1. האם מותר הלכתית לטבול בלי בלנית וזה נחשב שהטובלת טהורה?

2. האם מותר לאשה לטבול בלי בלנית, באישור הרבנים הראשיים, בגלל ההודעה האחרונה שהם חוזרים בהם מהאיסור?

כיצד קרה דבר כזה שההלכה משתנה בגלל לחץ של בג"ץ? האם תומכי הרבנות עכשיו יפעלו נגד ההודעה של הרבנות עצמה?

3. האם מותר לבלנית לסייע לאשה שטובלת בלי בלנית לבד?

תודה

תשובה

שלום

ע"פ ההלכה שנפסקה בשו"ע אשה חייבת לטבול כאשר מישהי מביטה בה טובלת.

אם טבלה ללא אשה

אם עשתה כך משום שלא היתה שום אשה שיכולה להגיע איתה, כגון במלחמה או בגלות וכד´, וטבלה עם חוטי צמר על שערותיה, היא טהורה.

אם טבלה עם חוטי צמר, אלא שלא הסכימה שאשה תבוא איתה על אף שהדבר היה אפשרי, הרי זו עברה על דברי חכמים (ראב"ד, רא"ש, רשב"א, וכפי שנפסק בטור ושו"ע), ובזה עברה על לא תעשה מדאורייתא של ´לא תסור´, וביטלה עשה של ´ועשית ככל אשר יורוך, לדעת הרשב"א והראב"ד. וביטלה עשה של ´אחרי רבים להטות´ לדעת הר"ן.

אם טבלה ללא בלנית, וגם לא שמה על ראשה חוטי צמר מיוחדים, היא טמאה נידה (פתחי תשובה, שו"ת רבי עקיבא איגר). ולכן הרה"ר הודיעה שהדבר דומה לרחצה בבריכה, ואין לה תוקף.

לפיכך הודעת הרה"ר הראשונה צודקת מאד ועומדת בעינה. אין אשה שבאה למקווה עם חוטי צמר על הראש ומבקשת לטבול כך. המורדות מבקשות לטבול לבדן ובלי תוספות, בניגוד לדין, ונשארות בטומאתן, והדבר שווה לטבילה בבריכה ציבורית.

ודאי אסור לבלנית לסייע לעבור עבירה ולטבול בצורה שמשאירה את האשה בטומאתה, וגם אסור לה לסייע לטבול לבד עם חוטי צמר נגד דברי השו"ע כשיש אשה שיכולה להביט בטבילה.

אשרינו שיש טהרה בישראל, אשרינו שכל נשות ישראל אינן מבקשות לעקוף את התורה אלא לכרוע ברך בפניה בחיבה וענווה. אין לשים לב למיעוט הזה, שהוא בבחינת איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.

יש להדגיש

אין שום שינוי בעמדת הרה"ר. אסור לטבול ללא בלנית, זאת התורה לא תהא מוחלפת.

זוג החפץ בחיי אישות בהכשר שופטי בג"צ, הכלה תטבול ללא בלנית. זאת כוונת משרד הדתות. וזוג הרוצה חיי טהרה בהכשר ההלכה היהודית של גדולי הפוסקים, הכלה תטבול עם בלנית. דבר לא השתנה.

הניסיון של מכונים וארגונים ליברלים להוציא שם רע על הבלניות של עם ישראל, כאילו הן מכשפות זקנות המנסות לטחוב אפן לאינטימיות של הטובלות, ולהציק לטובלות לשוא, ניסיון זה הוא עוול הזועק לשמים.

אם יש קבוצה שצריך להצדיע לה ולחבק אותה, זו היא קבוצת הבלניות. רוב רובן של הבלניות עושות עבודת קודש כמעט בחינם, בעדינות והתמדה בכל ערב, בדבקות בהלכה, במאור פנים, בחיבה ואהבה. בלנית אינה מביטה היכן שאין צורך, אלא רק מוודאת שאין חציצה ושהטובלת נכנסה תחת המים כפי ההלכה.

הציור הדימיוני והדמוני, כאילו בלניות דורשות להביט בגופן החשוף של הטובלות בצורה פוגענית, הוא ציור מרושע. זה לא נכון, אלא ההיפך הוא הנכון. הן מנסות לצמצם כמה שיותר את הראיה, עד הגבול המותר הלכתית, וניתן לטבול בצניעות.

בכל קבוצה יש יוצאי דופן, וגם בקרב הבלניות ישנו אחוז קטן שצריך שיפור, ואולי אף להחליף מקצוע. אך שיפור אינו מגיע מביטול הכלל, אלא מחיזוק, עידוד והשתלמויות מקצועיות הלכתיות.

לא יתכן שפחות מעשרים נשים עושות רעש ומהומה על לא דבר, וגורמות תקלה כזו שנשים תחשובנה שהרבנות התירה לטבול ללא בלנית. חובת הטבילה כוללת אשה העומדת על יד הטובלת ומוודאת בנעימות את הטבילה כפי שנהגו אימותנו בכל הדורות האחרונים.

כל טוב