ערב יום הכיפורים תשע״ז אני מוצא את עצמי נבוך, מבולבל וגם אופטימי.

השנה האחרונה לא היתה קלה עבורי כהומו דתי אורתודוקסי, אבל היא בהחלט הייתה יריית הפתיחה למהפכה שעתידה להתרחש.

שנה קשה ומתישה עברה על כוחותינו – קמפיין פרסומי שלנו לעידוד הנראות הלהט״בית בחברה הדתית שהתפרסם בעיתון המוביל של הציונות הדתית, מאמרים וכתבות אודותינו של כותבים מובילים מהמגזר, צייד מכשפות שניהלו נגדנו שני רבנים חשובים ומשפיעים והדובדבן שבקצפת – מצעד גאווה ירושלמי גדול ומפעים עם נוכחות מרשימה של חובשי כיפה – הומואים וסטרייטים כאחד שבאו לתמוך ולחבק.

בבואי לעמוד אל מול קוני ביום הדין הבעל״ט אני אופטימי ומפוחד. אופטימי כי סוף סוף אני ניצב איתן וזקוף אל מול בורא עולם ואומר לו תודה. מכה על חטא ומתוודה על כל חטאי שצברתי במהלך השנה ביודעין ובלא יודעין, אבל שמח בחלקי ושמח עוד יותר על כך שעשני כרצונו והפך אותי כלי לשליחותו.

מרגיש דחייה מהרבנים

במקביל מפוחד משני טעמים. הטעם הראשון והפשוט הוא אימת יום הדין אל מול מלך מלכי המלכים.

אך הטעם השני מורכב ומאיים יותר – הרגשת דחייה מצד רבנים מובילים ודומיננטיים במגזר שלי אשר מוקיעים אותי ומבקשים לשנות אותי ואת נטייתי, אותה נטייה ישרה שהקב״ה ברא אותי איתה. נטייה אשר הפכה אותי ברבות השנים לאדם שלם יותר, מאמין יותר וחזק הרבה יותר.

בתפילת ״כל נדרי״ אנחנו מבקשים התרה להתפלל עם העבריינים, אך האם לא כל אחד ואחד מאיתנו הוא עבריין בתחומו? האם ישנם רבנים החסינים בפני בורא עולם ?

אני סבור ובטוח שיש להם הרבה על מה להתנצל. גם בפניי ובפני קהילתי אך בעיקר בעיקר כלפי הקב״ה על שפירשו את תורתו תורת אמת בצורה כל – כך פוגענית ומעליבה וקיבלו על עצמם את החירות המעוותת לדבר בשמו.

הקב״ה הוא תם המיתמם עם תמימים אך אנחנו בשר ודם וצוברים עבירות רבות בפנקס שלנו. אני לא מתיימר להיות בוחן כליות ולב ולחלק ציונים, ההיפך. אני בא מאהבה ופניי לסליחה ולמחילה.

אני ערכתי ועדיין עורך עם עצמי מדי יום חשבון נפש, ולא סתם המילה נפש משמשת אותנו, כי אכן מדובר בדיני נפשות – לא פחות. עשרות בני נוער דתיים שחשים שאט נפש מעצמם עד כדי איבוד עצמם לדעת וכל זה בכסות דברי הרוע והאכזריות הבלתי נסלחת שיוצאים מפי מורי דרך ומחנכים בחברה שלנו.

אך אני כאמור כן סולח ומצפה ומקווה לשנה טובה יותר. שנה של הדברות, של שיח, של הקשבה ובעיקר של הכלה. הכלת האחר והשונה שכל רצונו הוא להישאר במסגרת הדתית שלתוכה הוא נולד ולאורה הוא התחנך ובזכותה הוא נשאר דתי. והומו.

גמר חתימה טובה וצום מועיל.

=======

אבנר רנד, פעיל בארגון "חברותא – הומואים דתיים"