תגובה למאמרו של הרב חננאל זייני – הלכות 'אם יחידנית' וילד שנוצר לרווקה מתרומת זרע

כאשר רחל העקרה זעקה אל יעקב במר נפשה "הבה לי בנים, ואם אין – מתה אנוכי", כועס יעקב על רחל ואומר לה "התחת אלהים אני, אשר מנע ממך פרי בטן?".

ע"פ מדרש רבה, בניגוד ליעקב שלא ידע להבין את רחל ולגלות אמפטיה, הקב"ה מבין אותה. "אמר הקב"ה ליעקב: כך, עונים את המעיקות?! חייך, שבניך עתידים לעמוד לפני בנה."

הרב זייני, גם הוא אינו יודע לגלות אמפתיה לרצונן של נשים בילדים. אולם, בניגוד ליעקב, הוא אינו חושש להציב את עצמו תחת אלוהים: הוא רוצה למנוע מנשים פרי בטן. בניגוד לרבנים רבים המתירים לרווקות בגיל מתקדם להרות מתרומת זרע (אזכיר רק כמה רבנים שכתבו על כך בפומבי: הרב שרלו, הרב ריסקין, הרב בני לאו, הרב רונן לוביץ' – ויש רבים אחרים), הרב זייני רוצה למנוע זאת מהן. אמנם, גם הוא לא מוצא דרך הלכתית לאסור על המעשה עצמו, ובמקום זאת הוא מנסה לערום ערמות של חששות לגבי מעמד הילד.

הרב זייני מודע כנראה לכך שרוב הפוסקים היום אינם רואים מעמד אישי-הלכתי בעייתי לילדים הנולדים מתרומת זרע, ולכן כותב את כל דבריו בנוסח של "חשש". במקרה א' יש חשש כזה, במקרה ב' יש חשש כזה – ממתי פוסקים בדיני נפשות על-פי חשש? ואמנם, אם כותרת דבריו מתייחסת לרווקות, הרי רוב החששות שהוא מעלה אינם קשורים דוקא לרווקות. רוב "חששותיו" הם לגבי טיפולי פוריות בכלל (האם הרב מתנגד לפעילות של מכון פועה?). במקום להודות לקב"ה על התקדמות הרפואה בימינו, כך שהרבה עקרות (נשואות ורווקות) זוכות ללדת, הרב מעלה חששות שונים שכבר נפתרו ע"י הרבה פוסקים.

הרבנות לא חוששת לשתוקים

החששות שיש לרב לגבי העניין עצמו, כלומר תרומת זרע לרווקה, הם שניים: החשש הראשון, במקרה שהתורם הוא יהודי, הוא שהילד יהיה במעמד של שתוקי – אדם הנמצא במעמד אישי של ספק ממזר מכיוון שאביו אינו ידוע.

הרבנות בארץ בדרך כלל אינה רואה בילדים הנולדים מתרומת זרע ילדים "שתוקיים", ונימוקיה ההלכתיים עימה. הרבה מאד רווקות בארץ – דתיות וחילוניות – שרצו לסדר את מעמדם האישי של ילדיהם שנולדו מתרומות זרע, כבר קיבלו פסקי דין הצהרתיים מבתי הדין הרבניים שילדיהם כשרים לנישואין. אבל הרב זייני מעדיף להשאיר את השאלה ב"חשש".

החשש השני של הרב זייני הוא במקרה שהאישה החליטה להימנע ממצב של שאלה של יוחסין (ובכך להסתלק מכל שמץ של החשש הראשון), ולקחה תרומת זרע מגוי (אעיר כאן שהרב עובר במאמרו פעמים רבות בין טענות לגבי תרומת זרע מגוי לבין תרומת זרע מיהודי ללא הבהרה באיזה מקרה מדובר – אולי כדי ליצור רושם של טענות רבות המצטברות יחד). השאלה ההלכתית שמועלה כאן היא שאם תיוולד ילדה אולי היא תהיה פסולה לנישואין עם כהן. הרב אברהם סתיו במאמר התשובה לרב זייני כבר השיב על כך בפסקים ברורים שאין חשש כזה. אבל גם אם נניח שזה נכון – האם בגלל חשש של איסור נישואין לכהן במקרה שהולד הוא ילדה, תמנע אישה מללדת??? האם האפשרות של נישואין עם אדם מישראל שאינו כהן היא כל-כך נוראה?

מלבד חששותיו ההלכתיים הנ"ל של הרב, הרב מביא כחיזוק לרצונו לאסור על רווקות להרות נימוקים אחרים: לדבריו, "הבחירה הזו הנעשית מתוך לחץ הזמן, הינה בחירה נוראה, שאינה מביאה בחשבון את ההשלכות החברתיות, המוסריות, ההלכתיות והרוחניות. בחירה ההורסת את מוסד המשפחה היהודית, ומתוך כך גורמת נזק לכלל האומה".

מוסד המשפחה היהודית נהרס בגלל בחירה של נשים להקים משפחה בעצמן? האם המצב שבו בחברה יש נשים רווקות עריריות עדיף על מצב של משפחות חד-הוריות?

מעדיפה גוי על יהודי בלי חמלה

הרב זייני, חושש גם למטען הגנטי של הילדים, במקרה שנלקחה תרומת זרע מגוי: "הגישה לפיה המטען הגנטי של גוי (ושל כל אדם בכלל) אינו מעלה ולא מוריד מבחינה רוחנית, מבוססת על כך שהאמונה והקשר לקב"ה מבוססים על חינוך ועל מעשים ולא על גנטיקה. אולם מי שטען שהיהודי הוא מי שמעשיו יהודיים ללא כל קשר למוצאו, הרי הוא פאולוס ימ"ש!"

הרב זייני כנראה אינו מסכים עם המשנה בהוריות ש"ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.". לדבריו של הרב "מטען רוחני של גוי יכול לתת את אותותיו בדורות מאוחרים יותר, גם כאשר האדם הוא יהודי לכל דבר מבחינה הלכתית.".

איני יודעת מהו המטען הרוחני של גוי. קשה להאמין שיש יהודי בימינו שאין בין אבותיו גרים, הנושאים את מטענם הגנטי של הוריהם הגויים. על הרבה מחכמי ישראל נאמר שהם מצאצאי גרים – אונקלוס, רבי עקיבא, רבי מאיר ועוד. אישית, אשמח אם לילדי היה מטען גנטי של אנשים מוסריים וחכמים מאומות העולם (ויש רבים כאלה), ואעדיף מטען זה על המטען הגנטי שנושאים אנשים שאינם מוסריים, או שאין בליבם אמפתיה וחמלה לאנשים אחרים, גם אם הם יהודים.

==

ד"ר דבורי רוס היא אם יחידנית ל-3 ילדים, וממייסדות "קיימא" – יצירת קהילה תומכת לאמהות דתיות יחידניות מבחירה