חי בסרט: ביקורת סרטים לציבור הדתי.  הצלע שתחיה, תתחיל ללמד השנה כיתה א.

היא בחרה במקצוע ההוראה מתוך תחושת שליחות ורצון להעניק לילדים חווית למידה מהנה ומשמעותית. לפעמים, כשהיא לא שמה לב, אני נהנה להביט מהצד ולראות כמה היא מאמינה במקצוע וכמה היא משקיעה עוד לפני ששנת הלימודים בכלל התחילה.

אני לעומתה, תמיד רציתי להיות מורה בגלל רכבי היוקרה והקרוזים מסביב לעולם, הכסף הגדול ויותר מכל, כדי שבאספות הורים אוכל להתבונן בהורים, להנמיך את המשקפיים לקצה האף ולומר להם בטון מתנשא "יש לו הרבה פוטנציאל. חבל… חבל שהוא לא מממש אותו". לא יודע למה, תמיד הדליק אותי המשפט הזה…

זכו תלמידי ישראל, וזכו הוריהם, וההשגחה האלוקית גלגלה אותי הרחק מעיסוק בחינוך תינוקות של בית רבן, אבל פטור בלא כלום אי אפשר ואני מנצל במה זו לפנות לאבא של הסרט המסתנן, הבימאי בראד פורמאן, ולומר לו "יש לו הרבה פוטנציאל. חבל… חבל שהוא לא מממש אותו".