ברצוני להגיב בקצרה לדברי הרב רוזן שליט"א שפורסמו באתר 'סרוגים', בעניין יום העצמאות. בפתח דבריי אציין שאני תמיד נהנה לקרוא את מאמריו של הרב רוזן, המשלבים ידע הלכתי עם היגיון בריא ורגש חם החפץ בהתפתחות ישראל בארצו. אך הפעם לצערי אני נאלץ לכתוב דברי ביקורת. וגם זה מתוך הערכה והוקרה.

השקפה כפירתית??

הרב רוזן כותב: "למשנת הרש"ט פג תוקפה של ה'אתחלתא' בקיץ תשס"ה". תמהני, הרי דברים כאלה יכול לכתוב רק מי שלא קרא את מאמריו של הרב טל. הרב טל כותב במפורש: "כמובן שצריך לחגוג ולהודות על התקדמות תהליך הגאולה שהולך ומתעצם לנגד עינינו". כמה חבל שדווקא הרב טל מואשם ב'ילדותיות', בשעה שהמאשים – הרב רוזן – רשאי להכניס לפיו של הרב של דברים הפוכים לגמרי ממה שאמר, ואז לחגוג על כך שהרב טל אוחז ב"השקפה כפירתית", לא פחות!

משקפיים שחורות?

אמשיך בהתייחסות ל"תרעומת העיקרית" של הרב רוזן, כלשונו: "לראות במדינת ישראל שלטון צורר ה'מעביר על דת' 'כפי שלא היה בתולדות ישראל', כלשונו, זה עיוות עובדתי נוראי, כפיות טובה ובעיטה בכל ריבוי התורה בחסות המדינה; אלו 'משקפיים שחורות' המסננות כל קרן אורה. זו פנקסנות כלפי הקב"ה; זה נוגד את חז"ל שקבעו 'מפני מה זכה עמרי למלכות? שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל'".

שתי שאלות לי: א. כיצד המדרש על עומרי הופך את הקביעה העובדתית לעיוות? ב. הרב רוזן צודק, מצב היהדות בארצות אחרות אינו טוב יותר. אך האם הדבר מקטין את חומרתה של המרת הדת שנעשתה ועדיין נעשית במדינת ישראל? האם ריבוי התורה נובע מרצון הנהגת המדינה, או מרצונם העיקש של רבים מאזרחיה לעסוק בתורה בכל מחיר, למרות רצון הנהגת המדינה? מאבק עז מתקיים כאן מיום קום המדינה ועד רגע זה, על הזכות ללמוד תורה.

הגירוש – פשע דתי, חינוכי ותרבותי

עוד כתב הרב רוזן: "גם דעת עקומה לא תטען שמטרת העקירה היתה "לפעול נגד עבדי ה'", כלשון רש"ט. פשע 'קטיף' הוא לאומי, ומדיני ובטחוני ולא במחוזות דת ישראל". ובכן, דעת עקומה בהחלט טענה זאת. וכבר הזכרתי את הדברים במאמר אחר בסרוגים, ושם גם עמדתי על השלכתם העמוקה על הלך המחשבה בציונות הדתית. כך הסביר את הגירוש מגוש קטיף יאיר לפיד, בריאיון למוסף 7 ימים של עיתון מעריב (13.10.2006): "זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו. המניע היה אחר לגמרי". לדבריו, הסיבה לכך היתה רצון ב"הפרת האיזון העדין בין חברת המתנחלים לבין החברה הישראלית". הוחלט "ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה".

לסיום, אני קורא לכולנו להכיל את העובדה שיש בתוכנו ריבוי דעות מבורך, להבין שגדולי ישראל אינם "ילדותיים" ואינם "כופרים" חס וחלילה, גם אם הם חושבים אחרת מאיתנו. ובעיקר – ללמוד מכל אדם, ובכל פעם שאנחנו נתקלים במחלוקת – לחשוב היטב היטב, מה אנחנו יכולים לקבל מהצד השני? התנהלות כזו תנעים את השיח הציבורי, ותעזור לכולנו לשפר את דרכינו והשקפותינו. ו… כמו תמיד, גם בשבת הקרובה אשמח לקרוא את דבריו המעניינים והאקטואליים של הרב רוזן!