חגי סגל, עורך העיתון מקור ראשון ואיש אשר ידיו רב לו, הגיב לדברי יאיר שרקי בראיון שנערך בעיתונו של סגל. שרקי אמר כי הוא מתקשה להאמין שיש דבר כזה עיתונאי המחויב להלכה באופן מלא, ומקיים את כל דברי החפץ חיים. לעומתו, טוען סגל כי העיתון מקור ראשון עונה להגדרה של קיום ההלכה באופן מלא, והוא אף מתיימר לטעון ש"הרמב"ם היה יכול לכתוב אצלנו בשקט, והחפץ חיים – לעשות מינוי".

נקל לשער שעיתונאי דתי, שנמצא במערכת חילונית ושואף לאיכות גבוהה (קרי: יאיר שרקי), נתון ללחץ אנטי-דתי אדיר. לא כי מנסים לכפות עליו, אלא כי הצורך להביא את "הסיפור הבא" נמצא פעמים רבות בסתירה גמורה להלכה. במצב שכזה הוא נדרש לשאלת הזהות הגוברת: מה אני יותר – עיתונאי או דתי. מה חשוב לי יותר – האייטם או ההליכה בדרכי ה'.

ישנם עיתונאים שהמתח הזה מוביל אותם לשנות את ההלכה, באופן כזה או אחר. ואז הם משמיעים פליטות בסגנון: "ה' לא באמת התכוון שנדקדק בכל פרט". ישנם עיתונאים שהמתח הזה גורם להם לרדת מהחלום, או לבחור במסגרת עיתונאית שבעצמה מחפשת את קיום ההלכה. אבל אז יבוא ויאמר העיתונאי הדתי-לאומי – זו לא עיתונות. מגרש המשחקים האמיתי, ההתרחשות הממשית, היא שמה. בעיתונות החילונית. שם משפיעים, שם הרעש, שם האקשן.

יש סוג שלישי של עיתונאים, כאלה שבתמימותם לא מודעים לגדרי ההלכה, והם בטוחים שהכל בסדר איתם, וכל מי שחושב אחרת הוא סתם מחמיר ללא סיבה של ממש. לא שהם טרחו לבדוק את ההלכה, אבל זה ברור שזה מותר.

אני באמת לא יודע לאיזה זן משתייך חגי סגל. אבל המחשבה שהרמב"ם והחפץ חיים היו מסוגלים לקרוא, או אף להסתכל, על העיתון מקור ראשון, העלתה לי את השאלה – את מי חגי סגל לא מכיר, את הרמב"ם או את מקור ראשון?

ואסיים בנימה אישית לידידי האהוב, יאיר. כשסיפרת לי בחתונה של חבר משותף שהתחלת לשרת בגל"צ, חששתי שיבוא יום שבו אשמע ממך קולות כמו אלו שקראתי בראיון. שערי לימוד זכות לא ננעלו, ואני מקווה שדבריך לא הובנו כראוי. אבל אם התכוונת לומר את אשר פורסם בשמך, אני רוצה לומר לך דברים שאתה יודע אותם הרבה יותר טוב ממני – יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. דרוש אותם! דרוש יאיר! ועם הכנפיים הללו תצא לדרך קשה של שליחות אדירה, להקים תקשורת של תורה. תקשורת-תקשורת, באיכות, ברמה, אבל בלי לוותר על קוצו של חפץ חיים אחד. תקשורת שלא רק מסיגה אותנו אחורה, אלא מקרבת אותנו לה' קילומטרים רבים קדימה! דווקא הרצון העז שלך, שעמד לך להגיע למקום בכיר שכזה, בכישרון רב שכזה, הוא זה שיעמוד לך, בע"ה, לדחוף להקמת גוף תקשורת שכזה, יש-מאין.
=======

עדיאל ברויאר הוא חוקר תורני של ספרות הראשונים