עורך העיתון 'מקור ראשון', חגי סגל, דוחה את טענותיו של קלמן ליבסקינד לפיהן הציונות הדתית הדירה רגליה מעצרת התמיכה בחייל אלאור אזריה מכיוון שהוא בנם של צ'רלי ואושרה שמתגורר ברמלה. ליבסקינד אף טען כי אם היה מדובר בתלמיד מכינה מעלי או בתלמיד ישיבת ההסדר היינו רואים התגייסות של הדתיים לאומיים למען החייל.

בתגובה לדברים כתב סגל בעמוד הפייסבוק שלו: "לא נכחתי בעצרת בתל-אביב, מכמה וכמה סיבות: א. הייתי עסוק. ב. הפסקתי להאמין בהפגנות. ג. לא היה ברור מי בדיוק מארגן את ההפגנה, מי עלול לפרוס עליה חסות, ומה בעצם המטרה. ד. אני מעריך שבכל מקרה החייל היורה לא יספוג עונש כבד. הזעם הציבורי כבר הצליח לחלץ אותו מתיק רצח, ומצד שני לא ראוי לפטור אותו כליל מעונש".

בהתייחס לטענותיו של ליבסקינד כתב סגל: "שרבוב העניין העדתי לעניין מיעוט המפגינים נוגע ללב, אך מופרך. הציונות הדתית אינה נגועה בניכור עדתי. יש לה הרבה חסרונות, אבל כנראה לא החיסרון הזה. הרי היו לה כבר מנהיגים פוליטיים ורועים רוחניים מכל העדות. היא מחתנת בהמוניה אשכנזים עם ספרדיות, וספרדים עם אשכנזיות. אין כמעט ספק שהייתה מדירה רגליה מההפגנה גם אילו קראו לחייל היורה ליבוביץ' או רוזנווסר או אפילו מונטהגליק. המיקום הגאוגרפי שלו – מהצד הזה או האחר של הקו הירוק – לא מעלה ולא מוריד אף הוא, ואת זה אני כותב כבוגר עכו".

סגל המשיך וכתב כי "עמיתי קלמן ליבסקינד העיר ברדיו שהמתנחלים ביקשו את עזרת תושבי רמלה ובנותיה לפני ההתנתקות, אבל לא ספרו אותם. לעניות דעתי זה טיעון בעייתי: כשהמתנחלים ביקשו את עזרת תושבי רמלה ערב משאל המתפקדים בליכוד על ההתנתקות הם לא עשו זאת על תקן של בקשת טובה למתנחלים, אלא מכוח דאגה לעתיד עם ישראל משני צדי הקו הירוק. הציפייה הייתה שתושבי רמלה יתגייסו, כי המאבק הכתום נועד גם לשרת אותם, לא רק את המתנחלים. ואכן, הם התגייסו וכך הושג הרוב הימני במשאל המתפקדים. מה הקשר בין זה לבין העצרת?".

"בשורה התחתונה: אנא, רדו מהשד העדתי והחברתי בפרשה החייל היורה. היא מספיק מורכבת גם ככה", חתם סגל.