כמו דיונים ציבוריים רבים המתנהלים במדינה, גם שיח המקוואות הפך לצערנו בחודש האחרון לדיון פופוליסטי-משהו ופוליטי. בתוך השיח הזה, אט אט הלכו והיטשטשו הטיעונים הענייניים שבגינן נשים דתיות רבות מבקשות להסיר או לשנות את חוק המקוואות ולאפשר להן את האופציה ההלכתית (!) לטבול ללא בלנית.

ראשית, בהקשר הזה ראוי להתייחס לדברים שפרסם אתמול (א') כבוד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. בתוך הדברים שכתב, תמוהה במיוחד השורה הבאה: “על פי ההלכה המקובלת וכפי שנפסק בשולחן ערוך, כשאשה טובלת לטהרתה יש צורך שתעמוד בלנית לוודא שכל גופה נכנס למים”. הדברים תמוהים משום שהספר בו תולה הרב את עמדתו, אומר בדיוק את ההפך.

השלחן ערוך (סימן קצח סעיף מ) מביא שתי אפשרויות לטבילה: האחת, טבילה עם בלנית שמפקחת על הטבילה (כפי שמציין הרב לאו), והשנייה, טבילה עצמאית, ללא בלנית, עם נקיטת אמצעי טכני (רשת לשיער) שמוודא כי הטבילה נעשית כדת וכדין. הדברים הללו שנכתבו לפני 450 שנה בצפת, מסתמכים על עמדה הלכתית עתיקה יותר שמופיעה כבר לפני למעלה מ-800 שנה, בדברי הראב”ד. למעלה מזאת, הדברים אף משתקפים בפסיקות הלכתיות עדכניות יותר, כמו זו של כבוד הרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו (דרכי טהרה השלם עמ’ 242).

כעת לעצם העניין: לצד הדיון ההלכתי הלגיטימי בנושא, יש לדיון גם צד מקומם במיוחד. ארגון ‘עתים’ בראשותי הגיש ביוני 2015 עתירה לבית המשפט העליון בשמן של 13 נשים דתיות (!) המבקשות שיאפשרו להן טבילה כמנהגן וכדרכן ההלכתית, בין היתר, ללא נוכחות הבלנית. כפי שנכתב בעתירה: “מדובר בנשים אשר מצוות הטבילה במקווה חשובה להן… אשר ערכו בירור הלכתי בעניינים אלו, ונסמכות על פוסקי הלכה התומכין במנהגן”.

אחת הנשים שבשמן הוגשה העתירה חוותה יחס מזלזל ובעייתי במיוחד מצד בלנית בירושלים. בעקבות זאת, כמצוין בעתירה, “בעקבות חוויה שלילית, חדלה העותרת לטבול במקווה” (ההדגשה במקור). בהקשר שלה מצוין בעתירתנו כי “הטבילה במקווה חשובה עבור העותרת כאישה דתייה”. כך גם עותרת נוספת בשמה הוגשה העתירה: “לאחר חוויה שלילית זו, בו נדרשה העותרת להיחשף למאבק ארוך, מתיש ובלתי נעים אודות הצורה בה בוחרת לקיים את מצוותה, נמנעה מלהגיע למקווה כלל”.

לאחר הדברים האלה, ראוי להפנות לרב לאו שאלה כנה: האם כבודו לוקח על עצמו את האחריות לביטול מצווה מהתורה, עם כל המסתעף מביטול מצווה זו, כפועל יוצא מהעמדה שפרסם? האם הרב, באמת ובתמים, מאמין כי עדיף שנשים אלה, המוזכרות בעתירה שלנו, ורבות אחרות, לא יטבלו במקווה ובלבד שלא ננקוט, ח”ו, בעמדה ההלכתית המקילה שתאפשר להן זאת?

אציין כי אלו אינן שאלות קנטרניות. חשיבות הנושא מחייבת אותנו ליותר מדיון פופוליסטי. לכן לציבור הדתי מגיעות תשובות עומק אמיתיות ממנהיגיו, ההלכתיים והציבוריים.

==

הרב ד"ר שאול פרבר הוא יו"ר ארגון עתים, אשר הגיש את בג"ץ המקוואות.