הבוקר (ו') מקיימת עמותת אנוש לבריאות הנפש אירוע מיוחד בסינמטק בו יוקרן הסרט "על כורחך" זוכה בציון לשבח, פסטיבל דוקאביב 2015.
הסרט מספר על גיל ואסתר אלכסנדר, בני זוג דתיים מקיבוץ מעלה גלבוע, המתמודדים עם התאבדותם של שניים מבניהם בצבא. הם נתקלים בגינוי חריף מסביבתם, שרואה בהתאבדות בושה וחטא. בני הזוג מסרבים לשתוק, ויוצאים למסע ציבורי כדי לשבור את חומת השתיקה והגינוי. תוך כדי מסעם הם נתקלים בהתנגדות מתוך משפחתם, שגורמת להם לחשבון נפש על דרכם.
לאחר הסרט יתקיים פאנל בהנחיית טלי ליפקין שחק, בהשתתפות ההורים, הבמאי אסף בנית ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
'על כורחך'
בימוי, הפקה ותסריט: אסף בנית
צילום: איציק בן סניור, דניאל בר
עריכה: יניב רייז, נעם עמית
עיצוב קול: איציק כהן
[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2015/11/על-כרחך.mp4]]]
בישראל כ-250 אלף בני אדם המתמודדים עם מגבלה נפשית. אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, מובילה את חודש בריאות הנפש בישראל ומפעילה כ- 70 מרכזי שירות למתמודדים ומרכזי יעוץ לבני משפחה בכל רחבי הארץ. מרכזי התמיכה של אנוש מסייעים למתמודדים עם המחלה למצוא תעסוקה, ליהנות ממגורים עצמאיים, מחיי משפחה וחברה ולחיות חיים מלאים ובעלי משמעות.
מה דעתך בנושא?
5 תגובות
0 דיונים
ורואים שאתם אנשים מדהימים . שהשם יתן לכם הרבה כח ותמשיכו בחיים בעוצמות בשבילכם ובשביל שאר ילדיכם.
09:59 25.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ג'ורג' מרדכי קסטוריאנו
אסתר, גיל יקרים, ילדים ונכדים חמודים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, שלום עליכם. בראשית דבריי צריך לקבוע, לא קיים המוסג "גן DNA ההתאבדות", זאת גם לא תופעה שעוברת בירושה ביולוגית. אפשר לראות כמה...
אסתר, גיל יקרים, ילדים ונכדים חמודים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, שלום עליכם. בראשית דבריי צריך לקבוע, לא קיים המוסג "גן DNA ההתאבדות", זאת גם לא תופעה שעוברת בירושה ביולוגית. אפשר לראות כמה מקרים של התאבדות באותה המשפחה, כמו במקרה שלכם משפחת אלכסנדר האהובה, אבל מה שעובר כן, הוא הדיכאון. כאשר מכאוב אינו מטופל מספיק, זה עובר מאחד למשנהו. אז, תמשיכו לדבר על זה, עוד ועוד, כי זה "הטאבו והלא נאמר" שיעודדו התנהגות חוזרת. שנית, אין אשמים. נקודה. התאבדות פירושו "להרוג את עצמו". מדובר פה "במוות קלינית עצמי", אין דרך חזרה, עקב מעשה שלך נגד עצמך. השורש של סיבת התאבדות היא מכאוב העמוק, (זה לא חדש לאף אחד, נכון), וכשהכאב הזה יכול להיות מכריע והופך לבלתי נסבל בכלל, אז המוות מהווה דרך מרגיעה לשים קץ לסבל העצום. דבר שלישי, התאבדות היא לא בחירה. אדרבה, היא מופיעה כאשר לך יש את הרושם שאין לך בחירה. כל בחירה שאתה יכול לחשוב עליה, היא התאבדות. במשבר של אובדנות, לחשוב הופך להיות קשה, אתה כבר לא מרגיש חופשי, לא בבחירה חופשית ולה במעשיך: הכאב הוא כל כך עמוק שנראה לך שאין דרך אחרת לצאת ממנו. אתה נמצא במצב של בלבול, בעין אובדן אבני דרך. וכבר אין לך את יכולת לחשוב בצורה הגיונית. זה כאילו שלל אפשרויות הפך להיות יותר ויותר צר ועד מאוד. ואז מופיעה זיכרון מחונן. בושם אחד, דמות חיובית בסביבה הקרובה שלך, או מוסג של הישרדות מבית אבא מתקופת השואה, כמו מצוף הצלה שאתה מקבל על הראש כשאתה תובע במים עמוקים ושמעורר אותך, ולקוח אותך לחיים. במצבים כאלה רק השגחה פרטית עליונה ועבודה עצמית מתמדת יכולים לזרוק לך מצוף הצלה על הראש כשאתה תובע. גיל ואסתר היקרים שלי, לעולם לא חשבתי לדבר על זה בפומפי וכמו שאני כתבתי שצריך כן לעשות, זה מאוד קשה ולא מובן מאליו. כאשר אשתי, אודיל האהובה ז"ל הלכה לעולמה ונשארתי לבד בלי עמוד התווך שלי כל מה שראיתי מול העניים היה מה כל מה שכתבתי לעיל. אתכם כל הדרך הארוכה הזאת, בידידות עמוקה רבת שנים ג'ורג' מרדכי קסטוריאנו
המשך 20:28 24.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חיים
ולא צריך לתת לו שום לגיטימציה.
21:23 23.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ורואים שאתם אנשים מדהימים . שהשם יתן לכם הרבה כח ותמשיכו בחיים בעוצמות בשבילכם ובשביל שאר ילדיכם.
09:59 25.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ג'ורג' מרדכי קסטוריאנו
אסתר, גיל יקרים, ילדים ונכדים חמודים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, שלום עליכם. בראשית דבריי צריך לקבוע, לא קיים המוסג "גן DNA ההתאבדות", זאת גם לא תופעה שעוברת בירושה ביולוגית. אפשר לראות כמה...
אסתר, גיל יקרים, ילדים ונכדים חמודים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, שלום עליכם. בראשית דבריי צריך לקבוע, לא קיים המוסג "גן DNA ההתאבדות", זאת גם לא תופעה שעוברת בירושה ביולוגית. אפשר לראות כמה מקרים של התאבדות באותה המשפחה, כמו במקרה שלכם משפחת אלכסנדר האהובה, אבל מה שעובר כן, הוא הדיכאון. כאשר מכאוב אינו מטופל מספיק, זה עובר מאחד למשנהו. אז, תמשיכו לדבר על זה, עוד ועוד, כי זה "הטאבו והלא נאמר" שיעודדו התנהגות חוזרת. שנית, אין אשמים. נקודה. התאבדות פירושו "להרוג את עצמו". מדובר פה "במוות קלינית עצמי", אין דרך חזרה, עקב מעשה שלך נגד עצמך. השורש של סיבת התאבדות היא מכאוב העמוק, (זה לא חדש לאף אחד, נכון), וכשהכאב הזה יכול להיות מכריע והופך לבלתי נסבל בכלל, אז המוות מהווה דרך מרגיעה לשים קץ לסבל העצום. דבר שלישי, התאבדות היא לא בחירה. אדרבה, היא מופיעה כאשר לך יש את הרושם שאין לך בחירה. כל בחירה שאתה יכול לחשוב עליה, היא התאבדות. במשבר של אובדנות, לחשוב הופך להיות קשה, אתה כבר לא מרגיש חופשי, לא בבחירה חופשית ולה במעשיך: הכאב הוא כל כך עמוק שנראה לך שאין דרך אחרת לצאת ממנו. אתה נמצא במצב של בלבול, בעין אובדן אבני דרך. וכבר אין לך את יכולת לחשוב בצורה הגיונית. זה כאילו שלל אפשרויות הפך להיות יותר ויותר צר ועד מאוד. ואז מופיעה זיכרון מחונן. בושם אחד, דמות חיובית בסביבה הקרובה שלך, או מוסג של הישרדות מבית אבא מתקופת השואה, כמו מצוף הצלה שאתה מקבל על הראש כשאתה תובע במים עמוקים ושמעורר אותך, ולקוח אותך לחיים. במצבים כאלה רק השגחה פרטית עליונה ועבודה עצמית מתמדת יכולים לזרוק לך מצוף הצלה על הראש כשאתה תובע. גיל ואסתר היקרים שלי, לעולם לא חשבתי לדבר על זה בפומפי וכמו שאני כתבתי שצריך כן לעשות, זה מאוד קשה ולא מובן מאליו. כאשר אשתי, אודיל האהובה ז"ל הלכה לעולמה ונשארתי לבד בלי עמוד התווך שלי כל מה שראיתי מול העניים היה מה כל מה שכתבתי לעיל. אתכם כל הדרך הארוכה הזאת, בידידות עמוקה רבת שנים ג'ורג' מרדכי קסטוריאנו
המשך 20:28 24.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חיים
ולא צריך לתת לו שום לגיטימציה.
21:23 23.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
משה
ראשית תנחומים לכל ההורים המשפחות... יש רק נחמה אחת אמיתית לכולם - אצלנו אף אחד לא מת , רק מחליף צורה. הם חיים ואפשר לדבר איתם ולשפר את מצבם אם...
ראשית תנחומים לכל ההורים המשפחות... יש רק נחמה אחת אמיתית לכולם - אצלנו אף אחד לא מת , רק מחליף צורה. הם חיים ואפשר לדבר איתם ולשפר את מצבם אם מתקנים את הטעויות שלנו שגרמו להם למעשה הנואש הזה. מבדיקה של התאבדויות של נוער דתי מסתבר שעיקר הבעיה הוא בחברה/משפחה המפעילות לחץ חברתי חזק על הילדים האומללים האלו. הגיע הזמן לשחרר את החירות בחברה שלנו ושכל אחד יחשוב היטב אם הוא לא יוצר מציאות בחברה הקרובה, במשפחה ... שבה אנשים נאלצים לפעול ולחיות בניגוד לרצונם ולאופיים החופשי. הנוער כיום כל כך רגיש שלעיתים אפילו מבט כעוס, תמה, או כל תגובה לא מקבלת ואוהבת - ללא תנאי , יכולים לשגע אותו. ולצערי מה אופייני הדבר בתנועה הקיבוצית, וביישובי יש"ע. גם ההתייחסות לילד כ 'מושלם' ... הינה תולדה של הציפיה הזו , דבר שהיה מלחיץ רבים. בבנין ירושלים תנוחמו , אבל העיקר , תלמדו ותלמדו אחרים לנהוג אחרת . יצאנו כבר ממצרים ואין סיבה שלכל אחד לא יהיה את המרחב הפרטי שלו עם עצמו ועם בורא עולם . ומחילה אם יש מקרים שאיני צודק א"כ מאמור לעיל הדברים נבדקו על מצבים משפחתיים של עשרות מקרים דומים
המשך 06:06 22.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דתי עצוב
13:30 20.11.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר