השבוע נערך כנס רבנים חשוב הקורא לרבנות הראשית לפרסם קוד אתי ביחסי רבנים-נשים, בגלל מקרים קשים שקרו בזמן האחרון. אכן קריאה ראויה וחשובה.

אולם אם כבר, אז כבר. ישנם דברים לא פחות חשובים מענייני צניעות הדורשים, לעניות דעתי, אף הם, קוד אתי. ראשית, גם בנושא זה, יש צורך לצערנו להרחיבו, גם ליחסים בין גברים ודי לחכימא… ועוד,פורום תקנה פרסם קוד אתי ביחסי רבנים-תלמידות וכדאי לרבנות הראשית לאמצו בחום, כפי שעשו מוסדות חינוך רבים. אולם מעבר לכך. האם צריך קוד אתי וכללי התנהגות לרבנים רק בענייני צניעות?

אני מציע להרחיב ולהגדיר מה מותר ומה אסור גם בעניינים אחרים, החשובים לא פחות.

א. התנהגות בין רבנים – ידוע מאמר חז"ל האומר "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" (בבא מציעא נח,ב) ובהמשך הגמרא "כל היורדין לגיהנום – עולים, חוץ משלושה ואלו הן: הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחברו". לדעתם של חכמינו הלבנת פנים חמורה לא פחות בענייני אישות, האם אין זה ראוי לתקן גם בעניין זה קוד אתי. מה מותר להגיד על רבנים אחרים ומה אסור? כיצד מבררים מחלוקת בין תלמידי חכמים ורבנים וכיצד גורמים לכך שתלמידי חכמים ירבו שלום בעולם ולא להיפך?

ב. דיני ממונות – אין זה סוד שגם בעניין זה ישנן פרצות רבות הגורמות לחילול השם ודי לנו אם נזכיר את הרב הראשי הקודם… האם אין זה נכון שהרבנות הראשית תפרסם קוד אתי, מה מותר ומה אסור? האם הרבנים זקוקים לכך שחוקי הכנסת הם אלו שיגבילו אותם, כמו שקרה בעניין עריכת חופות של רבנים המקבלים משכורת על עבודתם וגובים תשלום נוסף מבעלי השמחה?

ג. ייעוץ – מה מותר ומה אסור לרבנים לייעץ, גם כאשר שני בני הזוג באים לפניהם ואין בעיית צניעות, האם מותר לרב לייעץ בתחומים שאיננו מבין בהם ואין לו בהם כל הכשרה מקצועית, כפי שקורה פעמים רבות. דבר היכול לגרום לבעיות קשות לאחר מכן.

עצם הקריאה לפרסם "קוד אתי" לרבנים היא ראויה, והלוואי שתענה, אולם אין זה ראוי להתמקד רק בתחום הצר של ענייני צניעות, כי הנושאים האחרים גורמים לחילול השם  לא פחות מעניין זה ונפוצים הרבה יותר מבעיות הצניעות